îàú הרב יצחק בן יוסףùàìä:שלום כבוד הרב, אני וחברי דנו בסוגיה ואנחנו צריכים תשובה. יש סוג משחקי מחשב שבו אתה צריך להשאיר את המחשב דולק על מנת לקבל דברים במשחק(אתה הולך מהמחשב והוא נשאר דולק ברקע) האם זה חילול שבת להנות מהדברים שהשגת במשחק במהלך השבת כשהמשחק היה דולק. תודה רבה וחג שמחìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áמחשבים, אינטרנט ופלאפונים (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק גרינבלטùàìä:שלום אני בעלת תשובה וזמן רב חיפשתי מדרשה שתתאים לי מכל הבחינות, הרבה זמן שהתלבטתי אם ללכת על מקום עם לינה או רק אקסטרני. היה מקום שמצא חן בעיניי אך הוא עם לינה מה שהיה כנראה מתנגש לי עם העבודה (הרחוקה) ולבסוף בחרתי במקום אחר גם מבחינת נוחות, למרות שנשארתי בביתי - בצורה אקסטרנית. ולאחר מכן שררה עליי המחשבה שאולי חס ושלום אכזבתי את הקב"ה שיכולתי לוותר על הכול ולנשום דת מהבוקר עד הערב (אבל זה היה לקחת סיכון)ובמקום זה בחרתי רק באקסטרני. כנראה שהמחשבה שלי מוטעית נכון ? כי אבא שבשמיים גאה ואוהב את כל ילדיו לא ? האם עשיתי טעות בדרכי בה בחרתי (מבחינת מדרשה)? תודה.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áתורה לנשים (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:כיצד יכל אליהו להקריב על במה והרי בית המקדש כבר היה קיים ונאסרו הבמות? ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות בתנ"ך (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק גרינבלטùàìä:היי, אני מתקרבת לדת ומתקשה לבחור עדה ללכת לפיה. הרבנים שאני יותר מושפעת מהם כרגע הם מחב"ד. בעיה אחת למשל היא שאני מאוד מתנגדת לשים פאה אחרי הנישואין, זה נראה לי פחות נוח ופחות צנוע, ואני לא רוצה להיות מחויבת בכך. בנוסף חבד מאוד בררנים בכשרויות שלהם ואני לא חושבת שאני מסוגלת לעמוד בזה. האם זה הגיוני ללכת לפי חבד בסידור ובמנהגים אחרים, אך לא בכולם לגמרי? האופציה השניה היא ללכת לפי עדות המזרח. באופן כללי משפחתו של אבי מעיראק. הבעיה היא שאני פחות מחוברת לרבנים מעדות המזרח ולתרבות של להתפלל בקברי צדיקים, סגולות וכו. כרגע אני מתפללת בנוסח ספרד של הוצאת קורן כי חשבתי שזה הנוסח של חבד, אך אני מבינה שזה לא בטוח, ובכל מקרה יש לי בלגן בכל הסיפור הזה. אשמח לעזרה. ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áנוסח והגייה (ישיבת בית אל)

שיתוף הפעולה בין ישראל למליציות בעזה נחשף: חימוש בתמורה לסיוע, ויצירת כאוס ברצועה. מידע שהוסתר מהח"כים והציבור, וכיצד הצעד סייע לשחרור חטופים | כל הפרטים על המהלך השנוי במחלוקת (כיפה)

(כיפה)

îàú הרב אליקים לבנוןùàìä:שלום לרב, אני תלמיד ישיבת הסדר שיעור ג. אני לקראת גיוס ואני חייב לשאול משהו שמאוד מציק לי. למה מסלול הסדר קיים? אני מבין את החשיבות של החזקת התורה, והכשרת לוחמים שיהיו מוכנים למתי שיקראו להם וכו אבל איך רוצים לשנות את הצבא אם לא יהיו עוד מפקדים בני תורה כמו תלמידי ישיבות ההסדר? אפשר לשנות את פני הצבא לצבא קודש אם יהיה בו עוד מפקדים כמו דרור ויינברג הי"ד. לדבר על גיוס לרמה הכי גבוהה בישיבות הסדר זה כמו להבדיל להוציא קללה מהפה, למה זה כך? אשמח לתשובה מהרב. ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áצבא ולימוד תורה (ישיבת בית אל)

îàú הרב אליקים לבנוןùàìä:אני יוצאת עם מישהו כבר ארבעה חודשים וברוך השם אני רואה בו הרבה תכונות טובות, מצד שני יש דברים לא טובים בקשר שאני מדברת איתו עליהם והוא בדרך כלל לוקח אותם לתשומת ליבו ומנסה לתקן אבל זה דברים שמפריעים לי ומוטבעים באופי שלו. יוצא שאני מבקרת אותו הרבה והוא אמר לי שהוא מרגיש שזה הרבה ביקורות ושהוא מנסה להשתפר אבל שאני צריכה לדעת גם לקבל אותו כמו שהוא. אני מאוד מנסה אבל ההתנהגות שלו מרחיקה אותי הרבה מאוד פעמים, אנחנו עוד לא נשואים ולכן אני לא מרגישה שאני צריכה "להבליג", הרי בסוף המטרה היא לבחון את הקשר. (הוא מאוד סגור וחסר לי לשמוע ממנו דברים טובים, לדוגמה אחרי ביקור אצל משפחתו לא פירגן וגם לא מרבה לתת מחמאות, גורם לי לחוסר ביטחון גדול) האם אני מגזימה? האם אפשר לגשר על הפער? מה לעשות?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áהפגישות ומה שמסביב (ישיבת בית אל)

îàú הרב אליקים לבנוןùàìä:שלום כבוד הרב, בעלי ב"ה מקפיד מאוד על תפילה במניין ואני תומכת בו ומעודדת אותו לכך. אך לעיתים אני מרגישה שזה מגיע במחירים כבדים לי ולילדינו. ואני רוצה לדעת אם יש מקום לגמישות בהלכה בעניין הזה. אתן כמה דוגמאות: 1. כאשר הוא מפספס את המניין המוקדם בישוב הוא נוסע נסיעה של 40 דקות לעיר הסמוכה ומבזבז בכך זמן יקר. 2. יוצא לעיתים שאני צריכה לותר על יציאות בערב, שיעורי תורה וכו. 3. אם אנחנו רוצים לצאת עם המשפחה לבילוי בשעות הערב המוקדמות ייתכן שהוא לא ירצה לצאת מחשש שלא ימצא מניין, או לכעוס אם יצאנו ולא היה מניין. בקיצור, אני מכבדת מאוד את הרצון להתפלל במניין, אך האם יש הנחייה של הרב אם ניתן להתגמש לפעמים בעניין. ובאופן כללי, אם מגיע מצב של פגיעה בשלום בית האם לא ניתן להסתמך על דרך ארץ קדמה לתורה ולהתחשב באישה, בעזרה בבית וכו. אני מאמינה שקיום המצוות צריך להגיע ממקום של שמחה ולא ממקום של לחץ וכעסים. ועוד באותו נושא, אנחנו גרים בישוב קטן ולפעמים יש חשש שלא יהיה מניין, האם עדיף להגיע למניין בישוב כדי לחזק ולקחת סיכון שלא יהיה מניין או שעדיף לנסוע לעיר הסמוכה היכן שבודאות יהיה מניין. תודה רבה!ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áהמניין (ישיבת בית אל)

îàú הרב אליקים לבנוןùàìä:לפני שאשתי שמה כיסוי ראש, התייעצנו רבות, אני ממש נגד זה, אני חושב שזה לא יפה, והיא הבטיחה לי שהיא תעשה את הסגנון שאני אוהב, היא שמה את הסגנון שדיברנו עליו פעמים בודדות אך שאר הזמן היא שמה דברים אחרים שאני ממש לא אוהב, העניין הוא שכל פעם שאני מבקש או אומר לה שאני לא אוהב את מה שהיא שמה, היא שמה לזמן קצר את מה שדיברנו עליו ואז אומרת הנה אני שמה, העניין פה לא הכיסוי ראש,העניין הוא שהיא משקרת לי, ומכסה את זה כשהיא אומרת זה לא בכוונה, עד הגיעו מים עד נפש, אמרתי לה או שאת מורידה או שאנחנו מתגרשים, היא לא סופרת אותי ואת מה שסיכמנו ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áעילה לגירושין ותהליך הגירושין (ישיבת בית אל)

îàú הרב ליעד אוריין ùàìä:היי הבן שלי בן 9 מותר לו לברך בקידושìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áהמקדש (ישיבת בית אל)

îàú הרב נועם דביר מייזלס ùàìä:הלכתי, ואז הגיע רוח חזקה ופתחתי את הפה כדי לדבר ובדיוק נכנס לי לפה חרק, לא היה לי דרך להוציא אותו, א. מה הבעיה ההלכתית של זה? ב. ומה אני צריכה לעשות עכשיו?? (אחרי שבלעתי אותו כבר)ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áקמח, תבלינים וקטניות (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףùàìä:אני ובעלי מתלבטים לגבי שמות אלאור,אורי ויהונתן לבננו הוא נולד בה בסיון בבוקר היינו שמחים לשמוע את המלצת הרבìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áקריאת שמות ושינויים (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףùàìä:רציתי לשאול אני מתחתנת בעזרת השם בקרוב ורציתי לשאול החתן שלי רוצה לעשות חדר ייחוד ולי לא אכפת עכשיו הבעיה שלי זה שאני לא רוצה לשים פאה בחתונה והבנתי שלשים תוספות שיער זה נקרא גם כביכול כיסוי ראש רציתי לדעת אם אפשרי לשים רק תוספות שיער עם השיער שלי או שחייבים לשים פאה ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áכיסוי ראש (ישיבת בית אל)

îàú הרבנות הראשית לישראלùàìä:בשלתי קציצות בסיר בשרי האם מותר לכסות אותו בציפוי חלבי ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áהפרדת הכלים (ישיבת בית אל)

îàú הרבנות הראשית לישראלùàìä:שלום הרב, בגרמניה ישנה מאפיה בבעלות גויים, ובה עובדת יהודיה שאינה שומרת מצוות. האם מעורבותה בתהליך האפיה )הדלקת התנורים או הנחת המאפים בהם( יכולה לבטל מהמאפים איסור פת נכרי?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áפת, חלב, יין ובישולי גויים (ישיבת בית אל)

îàú הרב שמואל אריאלùàìä:שלום כבוד הרב, אני מעוניין בקשירת תכלת וקראתי את המאמר שלך בנושא והבנתי את העדיפות לראב״ד אבל אני גם קראתי את הפרק של האדמו״ר מראדזין על כמות החוטים (הוא היחיד שמצאתי שעושה כמו הרמב״ם ומדבר גם על מדרש מהספרי) והוא מביא מדרש אחר גם מהספרי שלדעתו מסתדר יותר עם שיטת הרמב״ם, הוא גם מביא עוד כמה דברים שמסתדרים יותר עם הרמב״ם מאשר הראב״ד. אני גם קראתי את המאמר הארוך מאת פרופ׳ דוד הנשקה (שמדבר הרבה על דברי האדמו״ר מראדזין) שאומר שלפי מקורות חז״ל זה ניראה לפי הראב״ד שגם הראדזין אומר שבסוף ימי התכלת כבר היו שיטות שונות לגבי זה, אבל כדאי לעשות לפי הרמב״ם כי לפחות יצא בלבן בחצי חוט. הוא גם הביא מדרש מהפייטן יניי שאומר ״מה יכשירו שני חוטי תכלת לכסות כולה תכלת?״ וזה האדמו״ר מראדזין לא מתייחס אל. ובקשירה המאמר הולך שכדאי לקשור כמו ציצית של לבן אבל שכל הכריכות חוץ מהראשון והאחרון יהיו בתכלת. אני רציתי לדעת את דעתך על דברי הראדזין ואם יש העדפות לעשות חוט ראב״ד אם קושרים כמו לבןìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áתכלת (ישיבת בית אל)

îàú הרבנות הראשית לישראלùàìä:שלום, כשהייתי בת שנתיים עברתי טבילה בארץ מולדתי (קזחסטן) ללא ידיעתי וללא אישורי. להבנתי הדבר נעשה כמנהג מקומי. אמא שלי היא יהודיה (ללא גיור) והיא התחתנה כאן בארץ כדת וכדין דרך הרבנות ללא בעיה. אני עצמי גדלתי והתחנכתי בביה"ס דתי יסודי 6 שנים,צמתי מגיל בת מצווה כל שנה בכיפור ואני בעלת תשובה כבר כמעט שנה. מדי פעם חוזרת לי המחשבה הזו שנעשה לי הדבר ללא ידיעתי כשהייתי קטנה, האם אני צריכה לחשוש מזה שאני לא יהודיה ? חס ושלום. או שהכול בסדר? אמא שלי טוענת שהדבר לא משפיע עליי כיום כיוון ואני אכן יהודיה כי היא יהודיה. אשמח להבהרה שלכם הרבנים, תודה.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áגיור וגרים (ישיבת בית אל)

îàú הרב שמואל אריאלùàìä:רבי עקיבא היה לפני חורבן בית שני בסנהדרין, או שהוא למד אז תורה בישיבה?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áגדולי ישראל ורבנים (ישיבת בית אל)

îàú הרב שמואל אריאלùàìä:יש לי קעקוע בחזה ואני רוצה ללכת לים ומתבייש להוריד חולצה בגלל שזה כתם לידה שגדל בזמן האחרון לעשות לייזר ישאיר צלקת רציתי לדעת האם יש היתר לעשות קעקוע על מנת להסתיר זה משהו שאני מאוד מתבייש כבוד הרבìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áקעקוע (ישיבת בית אל)

îàú הרבנות הצבאית הראשיתùàìä:שלום לרב, יש לי שאלה:אני השתחררתי מהצבא החודש והחלום שלי להיות טייס השבוע קיבלתי מתנת שיחרור סרבל טיסה כמחווה לאהבה שלי למטוסים מיותר לציין שאני לא השתמש בו בכלל הוא יישב בארון ואני רק אסתכל אליו סתם לכיף שלי מיותר לציין שאני עושה מילאים ויש לי מלא בגדי ב בבית ובקטע טוב אני אוהב את הצבא תודה רק רציתי לדעת האם זה גזל .. אם כן אחזיר את הסרבלìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áגזל ונזיקין (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:" שהיה הקב"ה בורא עולמות ומחריבן " מדוע ? כיצד הצליח העולם להתקיים לבסוף ?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות פרטיות בסוגיות שונות (ישיבת בית אל)

(כיפה)

הפעימה השנייה ברפורמה לשכר העובדים הסוציאליים יוצאת לדרך: שכר הבסיס יעלה ל־9,400 שקל, יוענק מענק חד־פעמי, וההסכם צפוי להתרחב גם לעובדים בעמותות ובספקי שירות ציבוריים (כיפה)

רגע לפני שתכנית הדרמה "החוליגנים" עתידה לעלות למסך בכאן 11, תאגיד השידור הישראלי מקבל מכתב ממועדון הכדורגל בית"ר ירושלים בדרישה להקפיא את שידור הסדרה: "נשקול הליכים משפטיים" (כיפה)

îàú רבנים שוניםùàìä:שלום כבוד הרב, יש לי כמה שאלות שמאד מעסיקות אותי ביחס לקב"ה, אודה מאד לרב אם יוכל להשיב לי על השאלות. 1) אהבת ה – רציתי לדעת כיצד יש לקיים את מצוות אהבת ה, ובכלל כיצד אפשר להרגיש קשור אליו? הרי בה אין שינוי כלל כפי שמובא בראשונים וכל התארים על ה כחומל, אוהב, נוקם, שונא אינם אלא במובן של השאלה אך אין בו כלל שינוי (רמב"ם, כוזרי ועוד). א"כ מדוע שארצה כלל להתקרב אליו? ובכלל איך אפשר להרגיש אהבה אליו? אני יכול לאהוב אנשים שמחזירים לי אהבה. אנשים שאוהבים אלו אנשים שיש רגש של חיבה אחד כלפי השני. אבל ביחס לה - הוא הרי לכאורה אינו אוהב אותי כשאני מקיים מצווה ולא שונא אותי כשאני חוטא כין שאינו מתפעל ומשתנה בהתאם למעשים שלי. לכאורה בסך הכל יש כאן מערכת רוחנית טבעית שאם תקיים מצוות יהיה לך רווח מכך (גשמי או רוחני) ואם תעבור עבירות תפסיד מכך - ככל מערכת טבעית שקיימת בעולם הטבע. בסך הכל נדרש ממך להכיר את חוקי התורה ואין כאן מקום לעבודה של הרגש. 2) בעניין התפילה – ידועה השאלה כיצד התפילה פועלת שהרי ה לא משתנה? ההסבר שאני מכיר אומר שבאמת ה לא משתנה ומתרגש מהתפילה שלך אלא פשוט אתה נהיה אדם אחר שממילא ראוי לדון אותך מחדש ומה שנגזר עליך קודם התפילה כבר לא רלוונטי לאחר שהתפללת ונהיית אדם אחר. ואני שואל, כיצד אפשר באמת להתפלל ככה?? תפילה כזו נתפסת בעיני כדבר מזולזל מאד. אני מרגיש כאילו סתם מתפלל ומבקש מאיזה ישות חסרת רגשות, ויודע שפשוט פסיכולוגית זה יהפוך אותי לאחר (האמת שאם אני יודע את זה אז זה גם לא יעבוד עלי...) לכאורה אם ה היה "רגשן" ופועל כמו בני האדם - היה מקום להתחבר אליו ולהתפלל באמת? 3) חזרה בתשובה – לכאורה ה ידע מראש שהוא שם אותנו בעולם הזה ואנחנו נחטא (מה יעשה הבן ולא יחטא?) אין מצב שברגע שילד מגיע לגיל מצוות הוא באמת מסוגל להתגבר על החטאים ולקיים את כל השולחן ערוך ופוק חזי מאי עמא דבר... כתוב לא תתורו אחרי עיניכם – באמת ה מצפה שכל אחד יכול לעשות את זה? אני לא מאמין בגישה שטוענת שלאדם יש בחירה על כל מעשיו, כבר חז"ל אמרו שאין אדם ניצול מהרהורי עבירה כל יום ואין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. וכאן מגיעה השאלה – בהתחשב בנתוני הפתיחה שלנו שברור שאנו חוטאים, מה מקום לבוא ולהרגיש רגשות אשמה על כך? לבקש שלוש פעמים ביום "סלח לנו אבינו כי חטאנו" – ברור שחטאנו כי בראת אותנו עם היצר והיכולת לחטוא! ונודה על האמת – הדרישות של התורה הם הרבה מעבר ליכולות שלנו (משל לאב שיבקש מבנו הקטן בן שלוש אל תאכל מהעוגת שוקולד ומניח לפניו עוגת שוקולד – ברור שהבן יאכל את העוגה והאב עצמו היה לא הוגן בדרישה שהיא מעבר ליכולת של האדם – והנה הקב"ה דורש מאיתנו כבר מגיל 13 כ"כ הרבה מעבר ליכולות שלנו ומעניש אותנו על כך). אנחנו צריכים להתחנן לפני ה שלא יעניש אותנו ושאשמנו בגדנו לפי כל סדר האלף בית, "לך ה הצדקה לנו בושת הפנים". בעיקר ביום כיפור אנחנו מדגישים כמה אנחנו רשעים וכו. ברור שנעשה עבירות כי כך ה רצה שנעשה וברא אותנו עם יצר הרע... שמא תאמר, נכון, אבל בדיוק בשביל זה ה מתחשב בנו ונתן לנו את האפשרות לחזור בתשובה... סליחה על הביטוי אבל יש כאן כללי משחק לא הוגנים. ה שם אותנו בעולם של חטאים, אח"כ מצווה אותנו לא לחטוא, ואז כשאנו חוטאים אנו צריכים להרגיש רע ולהתחנן שיסלח לנו... בתוכי פנימה מתגנבת הרגשה של כעס כלפי ה על כך...ממש אב רחמן שמועיל בטובו לרחם עלינו ומקבל בחסד גמור את התשובה שלנו... ממש תודה רבה... אל תתן לי יצר כ"כ חזק לחטא ולא אצרך להרגיש רע על כך שאני חוטא ולבקש סליחה. ממש קשה לי להגיד את הביטוי "לך ה הצדקה ולנו בושת הפנים..." ועוד ביטויים בסגנון אלו שנפוצים לרוב בתפילות בימים נוראים. אני לא מתבייש שאני לא מקיים את כל השולחן ערוך כי אני יודע שגם המעט דברים הלא טובים שעשיתי זה כי אני בן אדם עם יצרים. אני גם לא מסתכל על עצמי כחצי זכאי וחצי חייב כמו שהרמב"ם כותב – בסך הכל אני חושב שאני אדם טוב שגם מנסה להתקדם ולא מבין מדוע אני צריך להרגיש רע ולחזור בתשובה על חטאים שברור שאני יעשה אותם. (בסך הכל אני בחור ישיבה שלומד רוב היום תורה ולא נופל ביותר מדי חטאים...). 4) להודות לה – ישנם הרבה מקורות בתורה שעוסקים בכך שאדם צריך להודות לה על כל הטובה שנעשה עימו. למשל, לאחרונה פגע טיל בבית אחד והבית ניזוק מאד, ובעלי הבית אמרו בתקשורת, שהם ממש מודים לה על הנס והחסד שעשה עימם. שהרי הם יכלו גם להפגע וה הציל אותם. כביכול יש אנשים רשעים, וה הוא כ"כ גיבור שהצליח להציל אותנו מיד הקמים עלינו לרעה ולהסיט את הטיל באופן שלא יפגע בנו. זה כ"כ מגוחך, ואפילו לכאורה בעייתי מבחינה אמונית, כביכול יש כח חיצוני מה שיש בידו יכולת לעשות רע, וה מצליח לגבור עליו כי הוא חזק יותר מכולם. הרי אותו ה שהציל אותנו הוא אותו ה שעשה לנו את הרעה. אותו ה שאנו מודים לו שהוציאנו ממצרים הוא אותו ה שהכניס אותו לשם... על זה צריך להודות?! לא הן ולא שכרן. שמא תאמר שגם הדבר הרע שקורה לנו הוא גם לטובתינו ולכן תמיד צריך להודות. יתכן, אבל אם כך נמצא שההודאה לה אינה משום שרואים כיצד ה עושה לנו טוב כל הזמן במציאות, שהרי המציאות מלאה גם בדברים כואבים ורעים. אלא רק מכח אמונה שהכל לטובה אנו מודים, ואין טעם לעשות סעודת הודיה על איזה "נס" זה או אחר ולהדגיש כמה טוב נעשה לי במציאות. למשל, להודות על איזה נס במלחמת חרבות ברזל – ניתן להודות רק מי שבאמת יודע כיצד כל המציאות הקשה הזו מובילה לדברים טובים, וכיצד באמת נדע זאת?! סליחה על האריכות והסירבול של הדברים שנכתבו מתוך סערת רגשות... הדבר מאד מטריד אותי ואשמח מאד אם אפשר לקבל תשובות מפורטות, ואם אפשר גם להפנות למקורות בעניין. ממש תודה רבה! יאיר. ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות על ה' (ישיבת בית אל)

קפה עלית במהדורת קיץ מרעננת: קפסולות קפה קר בטעם קוקוס וקפסולה מיוחדת לאפוגטו בטעם שוקולד נוגט (כיפה)

îàú הרב נועם דביר מייזלס ùàìä:שלום רב, ידוע הדבר שמזהירים אנשים שאינם בקיאים בשס ובפוסקים מללמוד קבלה. יש ספר של הרמ״ק בשם תומר דבורה שהוא ספר מוסר כידוע. ממה ששמעתי יש בו גם דברי קבלה. אני עוד רחוק מהמדרגה של לימוד הקבלה ולכן אני מאוד מקפיד לא ללמוד מה שאני עוד לא אמור ללמוד ולכן רציתי לשאול האם הספר הוא מתאים עבור כל אדם או רק עבור מי שהגיע למדרגה של לימוד הקבלה. תודה רבה.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áיחס לספרים שונים (ישיבת בית אל)

îàú הרב נועם דביר מייזלס ùàìä:התחלתי לעבוד לפני כחצי שנה במשרד חקירות של ביטוח, בעבודה הזאת אני מתעד אנשים שטוענים שהם סיעודיים ומתעד את התפקוד שלהם בסמוי (אם הם סיעודיים באמת או שמרמים את הביטוח), רוב המבוטחים לא באמת סיעודיים אלא מרמים את הביטוח. השאלה שלי אם מותר לעבוד בזה מבחינת הלכתית מכיוון שאם אני מתעד שהם מרמים את הביטוח לוקחים להם את הקצבה הסיעודית. ומצד שני אני מונע מהם לקבל את הקצבה שלא מגיעה להם על פי כללי הביטוח מה ההלכה אומרת כאן?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áמיסים וחוקי המדינה (ישיבת בית אל)

îàú הרב נועם דביר מייזלס ùàìä:בהמשך לתשובת הרב, יש סימן על החפץ ויש דרך להגיע לבעל החפץ, אלא שמדובר במזרונים, וכאשר בעלת החפץ נדרשה לקחת את המזרונים, היא אמרה בפעם אחרת, לקחה את שאר החפצים ואת המזרונים, היא השאירה. אחרי חודש קבעה איתי להשאיר לה מחוץ לדירה איזה יום ולא היגיעה בסוף. אחרי זה היא קבעה איתי שוב, והשארתי לה בחוץ, ושוב פעם לא היגיעה. ואז החלטתי לקחת את זה לעצמי. ואז אחרי שנה וחצי היא שולחת הודעה שהיא רוצה את זה. היה לה נוח שהדירה משמשת לה מחסן לזה במשך שנה וחצי. השאלה אם אני צריכה להתייחס, כי גם על השכרת מחסן ראוי לשלם...ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשכירות, קנייה ומכירה (ישיבת בית אל)