מאת הרב בנימין במברגרשאלה:שלום לכבוד הרבנים! יתכן שאני קצת בור בהלכה, אבל יש לי שאלה שאני מקווה שתתנו לי תשובה טובה. אף על פי שצוואת רבי יהודה החסיד יש אומרים שציווה את משפחתו לדורותם, אני מאלו שחשים לצוואתו (ואולי אנכי שמץ מבני משפחתו של רבי יהודה החסיד ובמחשבה כזו הדבר מחמיא לי ביותר). אחת מני הוראותיו בצוואתו היא: "אין להשים ארון של מת על ארון אחר שיש בו מת כבר," אז איך כבוד הרבנים מסבירים שכיום ישנה קבורה של קבר על קבר (בקומות), כמו "בשער החסד" של בית עלמין "הירקון" מקום קבורת הוריי מנוחתם עדן? לחץ לתשובהלשאלות נוספות בלוויה, קבורה ובית הקברות (ישיבת בית אל)

מאת הרב בנימין במברגרשאלה:אני יודע שבשעת הדחק אפשר לקנח את הידיים על החולצה , אבל - אם יש לי במכונית מגבונים לחים - אם ניגבתי בהם , האם יכול לומר ״אשר יצר״ , והאם אוכל ללמוד או לשמוע תורה אחר כך ? כלומר , האם דין המגבונים הלחים כדין שטיפת ידיים ?לחץ לתשובהלשאלות נוספות בנטילת ידים בהם ואחריהם (ישיבת בית אל)

מאת הרב בנימין במברגרשאלה:שלום ,מה דעת הרב על מחנה של עמותה דתית עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים, האם יש בעיה הלכתית להתנדב במקום בו ההתנדבות מעורבת אך המתנדבים והמתנדבות דתיים וכמובן השינה נפרדת והמטרה של ההתנדבות היא למען הילדים ולשמח אותם?לחץ לתשובהלשאלות נוספות בשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

מאת הרב בנימין במברגרשאלה:שלום הרב, האם מותר להצטרף לעמותה של עיוורים מגיל 7-21 שיכול להיות מצב שבמחנה אני נמצאת ליד חניך בן שצריך את העזרה שלי ואצטרך לעזור לו? במחנה ובשאר הדברים אני צמודה לבת. פשוט יוצא מצב שאני הכי קרובה והוא חייב עזרה.. החניכים ברמה שכלית רגילה לגמרי.לחץ לתשובהלשאלות נוספות בנגיעה (ישיבת בית אל)

מאת הרב יצחק בן יוסףשאלה:שלום האם מותר לאשה ספרדיה ללכת לקוסמטיקאית בצום יז בתמוז השנה לסדר גבותיה? מה עם שאר 3 השבועות?לחץ לתשובהלשאלות נוספות בשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

מאת הרב נועם דביר מייזלסשאלה:האם מותר להתספר במוצ"ש שחל בליל י"ח בתמוז כמו השנה, שצום ליל י"ז בתמוז נדחה ליום ראשון? תודהלחץ לתשובהלשאלות נוספות בתעניות (ישיבת בית אל)

מאת הרב נועם דביר מייזלסשאלה:שלום לרב. האם ניתן להתפלל בעזרת נשים הנמצאת באותה קומה של בית הכנסת (כמובן שמדובר בזמנים שאין נשים)? תודה.לחץ לתשובהלשאלות נוספות בהמניין (ישיבת בית אל)

מאת הרב נועם דביר מייזלסשאלה:א. האם צריך גם היום להקפיד שלא לישון יותר מחצי שעה (בערך) ביום? ב. מה הדין אם זה יעזור לי לקראת הסדר ערב?לחץ לתשובהלשאלות נוספות בשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

מאת הרבנות הראשית לישראלשאלה:שלום. כהכנה לבדיקת קולונוסקופיה, אני צריך לקחת פיקו סלקס אורנג. האבקה היא בטעם תפוז. האם היא כשרה? אם לא, האם יש תחליף כשר ? אם לא, מה עושים ? תודה.לחץ לתשובהלשאלות נוספות בתרופות וויטמינים (ישיבת בית אל)

מאת כולל הלכה בית אלשאלה:אמא נפטרה בשנה מעוברת תום השנה שלה זה 13 חודש מיום כד באב תשעח ומסתיים בכד באב תשעט, מה הדין אם חלפו 12 חודש? האם צריך לפי ההלכה להמתין עד יום אחרי סוף האזכרה שהוא 13 חודש? אנחנו ממוצא ספרדי לחץ לתשובהלשאלות נוספות בשנת האבל על הורים (ישיבת בית אל)

מאת הרבנות הראשית לישראלשאלה:בס"ד האם מותר לספרדי לאכול בחנות שמוכרת המבורגרים בעלת תעודת כשרות מטעם הרבנות? לשאלתי הם ענו כי הבשר חלק בית יוסף והירקות מהדרין, אך משיקולים כלכליים בחרו שלא להחזיק בתעודת כשרות "מהדרין".לחץ לתשובהלשאלות נוספות בכשרות רגילה לעומת מהדרין (ישיבת בית אל)

מאת כולל הלכה בית אלשאלה:בס"ד שלום הרב, אנו מגדלים בבית תוכי "האכלת יד". האם מותר בשבת: 1. לפתוח את הכלוב שלו כך שיוכל לצאת? 2. לאחר פתיחת הכלוב האם יהיה מותר להחזירו לשם ולסגור לו את הכלוב? 3. לגעת בו? 4. האם יש להיזהר שאופן האחיזה בו לא יהיה כזה שמונע ממנו לעוף (לדוגמא להניח יד על הכנפיים שלו) כדי שזה לא יהיה מלאכת "צד"? תודה רבה! לחץ לתשובהלשאלות נוספות בבעלי חיים וצמחים בשבת (ישיבת בית אל)

מאת כולל הלכה בית אלשאלה:בס"ד שלום הרב, 1. אני משתתפת מזה מספר חודשים בחוג לריקודי עם. מטרת החוג מבחינתי היא בין היתר שמירה על פעילות גופנית ושמירה על הבריאות. האם מותר לי להשתתף בחוג בימי בין המיצרים? 2.האם מותר בימי בין המיצרים (ולפני תשעת המים) לנסוע לטיול בצפון? הטיול יכלול שחיה בים, וספורט ימי כלשהו. תודה רבה!! לחץ לתשובהלשאלות נוספות בשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

מאת הרב יצחק בן יוסףשאלה:האם מותר לשחות בבריכה בימי בין המיצרים?לחץ לתשובהלשאלות נוספות בשלשת השבועות (ישיבת בית אל)

מאת הרב יצחק בן יוסףשאלה:לרב שלום, האם מותר לבן לשחק פיינטבול עם אביו? (כמובן שהאב רוצה לשחק)ירייה של כדור צבע עלולה להשאיר סימן?תודה רבה!!לחץ לתשובהלשאלות נוספות בכיבוד הורים (ישיבת בית אל)

מאת הרב יצחק בן יוסףשאלה:האם אפשר לצאת לטיול שאני יודע מראש שלא בטוח שיהיה מניין ואצטרך להתפלל ביחיד?לחץ לתשובהלשאלות נוספות בתפילה ובית כנסת (ישיבת בית אל)

מאת הרב שמואל אריאלשאלה:שלום, אני מחפש מידע על היווצרות המעמד של רב ביהדות בימי בית המקדש. מתי נוצר המעמד של רב בקהילה? מה היו תפקידיו הראשוניים? איך הרב התמודד/חי בשלום עם הכהנים בבית המקדש? תודה ושבוע טובלחץ לתשובהלשאלות נוספות בגדולי ישראל ורבנים (ישיבת בית אל)

מאת הרב אליקים לבנוןשאלה:שלום הרב, האם מותר לקבוצה של בנים (או לקבוצה של בנות) לעשות קיאקים במסלול לא נפרד בשעה שבה האתר עוד לא נפתח? (אבל יש סיכוי כל שהוא שיתקלו במתרחצים במהלך המסלול)לחץ לתשובהלשאלות נוספות בשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

שלום הרב לפני כמה ימים קניתי תבלינים בסופרמרקט בירושלים, מתוצרת 'תבליני מימון' (פפריקה, פלפל שחור וכרכום). השתמשתי בהם כמה ימים, ופתאום שמתי לב לבע... (מורשת)

שלום הרב בית כנסת דו קומתי, כאשר העליה לקומה ב` נמצאת במרחק מספר מטרים- תחת כיפת השמים- מהיציאה מקומה א`, ולאחר מכן גרם המדרגות שהוא גם תחת כיפת הש... (מורשת)

מאת כולל הלכה בית אלשאלה:תודה רבה. איך עושים את ההגעלה? (האם צריך סיר גדול שיהיה ניתן להכניס לתוכו את כל הסיר או שניתן להגעיל באופן ביתי על ידי הרתחה של מים בסיר עצמו?) לחץ לתשובהלשאלות נוספות בכלים והכשרתם (ישיבת בית אל)

מאת הרב נועם דביר מייזלסשאלה:האם קטן שאומר שהוא עבר גיל בר מצוה יכול להצטרף למניין?לחץ לתשובהלשאלות נוספות בהמניין (ישיבת בית אל)

מאת הרב חיים שרייברשאלה:ובכל זאת, למה הנביא מתבטא בצורה כזו? האם זה לא ניבול פה או דיבור שאינו ראוי?לחץ לתשובהלשאלות נוספות בשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

מאת הרב חיים שרייברשאלה:ב"ה שלום כבוד הרב מה הכוונה "והוא כמספק"? ספר החינוך מצוה תלג - מצות תפלה לעבוד את השם, שנאמר [דברים י, כ ואולם אין לנו בתורה בזאת המצוה זמן קבוע לעשותה, ומפני כן מספקים רבותינו בענין, הרמב"ם ז"ל כתב בחבורו הגדול [פ"א מתפלה ה"ב] שמצוה היא להתפלל בכל יום. והרמב"ן ז"ל [בהשגותיו לספר המצוות מ"ע ה] תפש עליו ואמר שהתורה לא ציותנו להתפלל בכל יום וגם לא בכל שבוע ולא תיחד זמן בדבר כלל, ותמיד יאמרו זכרונם לברכה תפלה דרבנן , והוא כמספק (?? ) יאמר שהמצוה היא להתפלל ולזעוק לפני הא-ל ברוך הוא בעת הצרה. גם הרמב"ם ז"ל בעצמו כתב שאין מנין התפלות ולא מטבע התפלה מן התורה, ואין לתפלה זמן קבוע ביום מן התורה, אבל מכל מקום חיוב התורה הוא להתחנן לאל בכל יום ולהודות לפניו כי כל הממשלה אליו והיכולת להשלים כל בקשה, ע"כ. תודהלחץ לתשובהלשאלות נוספות בשאלות פרטיות בסוגיות שונות (ישיבת בית אל)

מאת הרב דוד חי הכהןשאלה:לכבוד מו"ר הרב דוד חי הכהן שליט"א, ברצוני לשאול על אמירת הריני מקשר, אני מתנצל מראש על האריכות אך הרגשתי צורך להאריך כיון שרבבות מחסידי ברסלב ועוד (ובהם רבנים גדולים ופוסקי הלכה) נהגו באמירה זו כמה פעמים ביום כבר למעלה ממאתיים שנה ושמעתי שיש אומרים שיש באמירה זו בעיה הלכתית. דבר זה הטריד אותי מאוד. רבי נחמן מברסלב הנהיג לומר לפני כל תפילה הריני מקשר עצמי לכל הצדיקים שבדורנו כמפורש בספריו (שיחות הר"ן רצו): "בשעת התפלה צריכין לקשר עצמו להצדיקים שבדור כמובא בסימן ב ובסימן ט בלקוטי מוהר"ן חלק ראשון ובשאר מקומות. על כן הזהיר לאנשיו שיאמרו קדם התפלה: הריני מקשר עצמי לכל הצדיקים שבדורנו." וכעין זה כתבו מגדולי החסידות כגון המאור עינים (סוף פרשת בשלח): "והכל יעשה באחדות עם כל ישראל ועם כל הצדיקים שיקשר מחשבתו ויכלול עצמו עמהם לכן אומרים קודם כל מצוה לשם יחוד קב"ה ושכינתיה בשם כל ישראל ולפעמים נתעורר באדם חשק לעבוד עבודה תמה ולהתפלל הוא מחמת הצדיק שהוא מתפלל ומעלה דורו ובלבד שלא ינתק עצמו מהם במחשבתו והבן". היושר דברי אמת (קונטרסים קונטרס השני): "ובאמת שמעתי מפ"ק הרב האלהי מהו יחיאל מיכל זלה"ה שאמר קודם כל תפלה אני מקשר א"ע עם כל ישראל הן עם הגדולים ממני והן בקטנים ממני ותועלת התקשרות הגדולים ממני שע"י תתעלה מחשבתי ותועלת התקשרות בקטנים ממני שיעלו על ידי ע"כ שמעתי מפיו הקדוש". החתם סופר בפירושו לתורה (שמות כג, כט) כתב: "וידוע שכלל האומה הוא בחינת אדם אחד וישראל שמו, וגדולי ישראל הקרובים אל ה הם בבחינת מוח ונשמה וכו, וכשהם מתדבקים זה בזה, אזי אף על גב שאני אינני יכול לכוון בתפלתי כראוי, אני מתפלל על דעתו של גדול הדור וכן אני לומד על דעת הגדולים ועושה מצוות בידי על דעת בעלי ידים, וכן כולם, נמצא שעל ידי שני דברים אלו: אחד שגם אנו עושים את שלנו עד מקום שידינו מגעת, ושנית שאנו מתקשרים זה בזה ונעשה הכל כאחד, יפה עולה קילוס ה ממטה למעלה. והיינו אף על גב שאין אנו מספיקים, מכל מקום על כן איברים שפלגת בנו, פירוש איברי כללות האומה, בעלי מוח ובעלי לב ובעלי ידים, הן איברים שפלגת בנו, ורוח ונשמה שנפחת באפנו, רצה לומר גדולי ישראל הנקראים אפנו, כמו שאמרו חז"ל (תענית כט, א) בעל החוטם מתבקש, ובהם רוח ונשמת כל ישראל, ולשון אשר שמת בבעלי פיות שלנו, הן הם יודו, והם יספיקו להודות בשליחות כולם, שהרי כי כל פה מיחידנו לך יודה, ולשון לך תשבע וכו, ואם כן אנחנו מסכימים לגדולנו ועושים אותם שלוחים בשליחותינו, ולכן יספיקו". ובשו"ת תורה לשמה (לבעל הבן איש חי סימן תע) כתב: "ודע כי על ידי זה שאנו מזכירים שמותם [של הצדיקים הגדולים] על כל דבר שבקדושה אשר נעשה ואשר נלמוד, בזה יתעורר זכותם וימשך לנו כח מן הכוונות והסודות אשר קיבלו ואשר היו מכוונים בכל מצוה ותפילה ועסק התורה". ענין ההתקשרות לצדיקים קודם התפילה הוא הכנה שבה מכין האדם את עצמו קודם התפילה כדי שהתפילה תוכל לעלות למקומה ולתקן את כל התיקונים הנצרכים, וזה על ידי שהוא מכוון להתפלל יחד עם הצדיק והצדיק הוא בבחינת שליח ציבור היודע לרצות את קונו מחמת צדקותו ומעשיו, וכאשר נכללים יחד אתו התפילה עושה פרי למעלה, כמו שכתב החתם סופר (הובא לעיל) שאנחנו מסכימים לגדולנו ועושים אותם שלוחים בשליחותינו, וכן ביאר רבי אברהם ברבי נחמן ז"ל (מגדולי ברסלב, בספרו ביאור הליקוטים י, יז) את ענין ההתקשרות בתפילה. וכן מועילה ההתקשרות שאף שאין אנו יודעים לכוון את הכוונות הרצויות מכל מקום אנו מתפללים על דעת הצדיקים שהם יודעים לכוון, ובזה נחשב לנו כאילו כיווננו, וזה נעשה מכוח ההתקשרות שבינינו לבין הצדיקים. שמעתי שיש חשש איסור (או איסור גמור) בהתקשרות זאת מחמת אזהרת נפש החיים (שער ג פרק ט) שהזהיר נמרצות שלא להתפלל לצדיק וגם לא לבחינת רוח הקודש השורה עליו. לכאורה אין לעניין ההתקשרות כל קשר לאזהרת נפש החיים כי ענין ההתקשרות אינו יחס של עובד ונעבד כלל ח"ו, אלא הוא צירוף של שני עובדים שפועלים יחד כדי לזכות לשלימות, ודומה להתכללות של ציבור להתפלל יחד או להתכללות בתפילות כל ישראל. בארחות רבינו (הסטייפלר זצ"ל, ח"ה, עמוד קפז בהוצאה החדשה) מסופר ששאלו על מנהג ברסלב לומר הריני מקשר מדברי הנפש החיים הנ"ל וענה: "שבודאי ברסלב לא מתכוונים לכך אלא לבם וכוונתם רק לרבש"ע." וכתב המחבר: "ואיני זוכר הטעם שנתן לי מו"ר על מה שאומרים הריני מקשר וכו כמדומה שהסביר כאילו עם זכותו של ר נחמן יהי כח לתפילותיהם שיתקבלו אבל לא ח"ו שמתדבקין בו". וראיתי שהגר"מ מאזוז נשאל (באתר כסא רחמים) האם יש באמירה בעיה הלכתית וענה:" אין טעם. בכל קראנו אליו, ולא למלאכיו (כך איתא במדרש). הרוצה להגיד יגיד." א. מהי דעת הרב שליט"א בעניין (אסור/מותר/מומלץ)? זה משנה האם הצדיקים חיים או לא? האם למחות באומרים (זה משנה אם הם חסידי ברסלב או לא)? רבי נחמן היה בקי גדול בהלכה כעדות תלמידו הגדול רבי נתן: "וכמה פעמים סיפר עם אנשים מכמה דינים מהארבעה שלחן ערוך הגדולים בעל פה, והיה בקי בכל הדינים בבקיאות גדול מאד. ואפילו מי שלמד אותו הפוסק בסמוך לא היה יכול לעמוד נגדו נגד בקיאותו הגדולה, כי תמיד נתבטלו לפניו כל הלומדים שהיה מדבר עמהם בבקיאות הארבעה שלחן ערוך הגדולים..." (חיי מוהר"ן, רסה). וכן ידוע שהקפיד מאוד על לימוד ושמירת ההלכה כמפורש בספריו במקומות רבים. כמו: "ועל לימוד הפוסקים הזהיר מאד מאד ביותר מכל הלימודים. וראוי ללמוד כל הארבעה שולחן ערוך כולם מראשם עד סופם כסדר. אם יכול ללמוד כל הארבעה שולחן ערוך עם כל הפרושים הגדולים מה טוב. ואם לאו על כל פנים ילמד כל הארבעה שולחן ערוך הקטנים... ואמר שכל איש ישראלי מחויב ללמוד בכל יום ויום פוסקים ולא יעבור. ואף אם הוא אנוס ואין לו פנאי, ילמד על כל פנים איזה סעיף שולחן ערוך באיזה מקום שהוא אפילו שלא במקומו שהוא עומד עתה בשולחן ערוך. כי צריך ללמוד איזה דין בשולחן ערוך בכל יום ויום כל ימי חייו..." (שיחות הר"ן, כט) "וזאת הייתה הנהגה הכללית שציווה והזהיר את כולם. דהיינו ללמוד פוסק בכל יום... ואמר שהוא חיוב גדול על כל אחד מישראל..." (שיחות הר"ן, קפה) ונמסר (בע"פ) שאמר: "יכול אתה לקמט את ספרי כרצונך אך אל תיגע בסעיף קטן שבשולחן ערוך" (שיח שרפי קודש א, קלא). ב. אם יש באמירה חשש איסור ברצוני לשאול כיצד יתכן שר נחמן שהיה בקי גדול בהלכה והקפיד מאוד על שמירתה (כמוכח לעיל ובמקורות נוספים) ציווה את תלמידיו לומר כמה פעמים בכל יום דבר שיש בו חשש איסור? כיצד ה נתן לצדיק (והצדיקים הנוספים שחלקם הובאו לעיל) שתצא מכשלה גדולה כזו מתחת ידו? האם יתכן לומר שחולק על נפש החיים בהלכה ואפשר לנהוג כמותו?לחץ לתשובהלשאלות נוספות בתהלים ותפילות אישיות (ישיבת בית אל)

שלום לכבוד הרב שאני מתלבש במקוה. לאחר שאני שם את הכיפה, האם עדיף יותר ללבוש גופיה וטלית קטן ואז את התחתון (כי הבנתי שהנכון הוא להתלבש מלמעלה כלפי מ... (מורשת)

שלום לכבוד הרב תינוק שנולד בבין השמשות במוצ"ש שעבר, והברית ביום ראשון י"ז בתמוז. איך הם צריכים לנהוג השנה שהצום דחוי, בקשר לצום ולסעודה ? ואם התארי... (מורשת)

מאת הרב דוד חי הכהןשאלה:שלום, אני באמצע חודש שלישי להריון שני .. יש לנו כבר בת בבית ברוך ה׳ בריאה ומיוחדת .. רצינו מאוד בן ואמרו לי בשקיפות שזה 70% בת האם יש סיכוי שיתחלף מין העובר ? אנחנו מאוד רוצה להכנס בברית אברהם אבינו . ואני מאוד רוצה לשמח את בעלי ושיהיה לנו בן אבא שלו אף פעם לא ישב על הכיסא והוא מאוד רוצה זאת גם בשבילו .לחץ לתשובהלשאלות נוספות בתהלים ותפילות אישיות (ישיבת בית אל)

מאת הרב משה ליב הכהן הלברשטטשאלה:האם יש צורך להסיר את הטלית קטן לפני שנפנים לבית הכסא? לחץ לתשובהלשאלות נוספות בשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

מאת הרב משה ליב הכהן הלברשטטשאלה:צפיתי בערוץ האוכל והם הראו כיצד מיוצרת גבינה, אחרי שהם עושים את גלגלי הגבינה הם מיישנים ומייבשים אותם במחסן, והם מצפים את גלגלי הגבינה בשומן חזיר, זו בעיה נוספת בגבינה הנעשית על ידי גויים. (זה בארה"ב בניו המפשייר שם משתמשים בחלב כבשים, ובפרזנו קליפורניה שם משתמשים בחלב פרות, לייצור גבינות שונות). השאלה נשאלה בעקבות השו"ת הבא: גבינה סתם שאלה: על פי התגובה באתרכם, רוב הפוסקים טוענים שגבינה המיוצרת תחת השגחת יהודי כשרה, כדעת הרמ"א. על פי דעה זו, האם מותר לאדם הצורך חלב סתם, לאכול גבינה סתם, בהנחה שכל הרכיבים כשרים? כמו כן על פי הש"ך, הגר"א והפרי חדש החולקים על הרמ"א, אני מבין שדי בכך שיהיה ליהודי בעלות על הגבינה בעת עשייתה. האם יש צורך גם בהשגחה על פי דעתם? אם לא, האם מספיק שיהיה ליהודי בעלות חלקית במפעל הגבינות? האם הוא צריך להיות יהודי שומר מצוות? תשובתו של הרב משה ליב הלברשטט: לדעת האגרות משה שמתיר חלב עכו"ם במדינה בה יש פיקוח ממשלתי האוסר לערב חלב בהמה טמאה, אף שגם לדבריו ראוי לבעל נפש להחמיר, מכל מקום כתב שבגבינה זו שהיה ישראל נוכח בעת עשייתה, הגם שלא היה בשעת חליבה, גם בעל נפש אין צריך להחמיר, ודי בהשגחה משעת עשיה, אבל אם לא היתה השגחה כלל בשעת עשיית הגבינה הרי זה אסור לכל הדיעות משום גזירת חז"ל. [אג"מ יו"ד ג סימן טז, ועיין נושא זה בהרחבה בספר פתחי הלכה קיצור הלכות כשרות פרק ו]. חשוב לציין שמה שכתבנו הוא לענין גבינות קשות, אבל בגבינות רכות מסתפק בעל האג"מ אם הם בכלל איסור גבינת עכו"ם וטעונים השגחת ישראל בשעת עשייתן או שמא אינן בכלל האיסור על גבינות עכו"ם ואינן צריכות שיהיה ישראל נוכח בעת עשייתן וכותב שטוב להחמיר אבל אין למחות ביד המקילין. הרב פארסט מציין בספרו פתחי הלכה שגבינה רכה של נכרים שקיימת בשוק עם תעודת הכשר, אין ישראל נוכח בעת עשייתה. [אג"מ יו"ד א סו"ס נ, ויו"ד ב סימן מח. ופתחי הלכה פרק ו הערה כא]. בספר הכשרות של הרב פוקס מוסיף שכיום יש להקפיד על שימוש בגבינות אך ורק בכשרות למהדרין מחשש לכשרות החומר "קאזינט" המיוצר מחלב, וחששות נוספים [הכשרות פרק ח סעיף ט הערה ס]. על פי דעת הפוסקים שיש צורך בבעלות הישראל על הגבינה או לחילופין שיהיה שותף בעשייתה, במקרה שישראל הוא הבעלים על הגבינה אין זה באיסור גבינת עכו"ם יותר ואין צורך בהשגחה כלל. ודי בכך שלישראל תהיה בעלות חלקית [ש"ך יו"ד סימן קטו ס"ק כ]. בענין ההתיחסות לישראל מחלל שבת בפרהסיא לענין חלב וגבינת עכו"ם אם הוא כישראל או כעכו"ם, כתב האגרות משה שנראה שלא היה בכלל הגזירה ולכן אין לאסור במקום שאין חשש מעשי שיערבב חלב בהמה טהורה עם חלב בהמה טמאה. [אג"מ יו"ד א סימן מו, ויו"ד ב סימן מז, וספר הכשרות פרק ח סעיף י]. ישנו דיון בין הפוסקים אם להתיר חלב שנחלב ע"י נכרי במשק בבעלות יהודי מחלל שבת בפרהסיה רח"ל, וראוי להחמיר בענין במקום שאפשר. [ספר הכשרות שם הערה ל]. לחץ לתשובהלשאלות נוספות בפת, חלב, יין ובישולי גויים (ישיבת בית אל)