îàú הרב יהודה אודסרùàìä:היי אם יש לי משתמש באתר ואני רוצה להזמין מוצר שעולה 350₪ ויש קופון הנחה של 10%. או שאפשר לפתוח משתמש חדש ויש 29% הנחה למשתמשים חדשים. זה גזל אם אפתח משתמש חדש והמוצר יצא לי זול יותר?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשכירות, קנייה ומכירה (ישיבת בית אל)

îàú הרב יהודה אודסרùàìä:שלום, האם מותר להעביר כסף לצדקה בביט/ פייבוקס בסכום שווה ערך לסכום בקופת הצדקה, ולהחזיר את הכסף המזומן לארנק ולהשתמש בו לכל צורך? או שיש חשיבות שהכסף בקופת הצדקה יגיע לעמותה? ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:איך זה מסתדר ש-"גדול המצווה ועושה משאינו מצווה ועושה" אבל צריך ללמוד תורה לשמה?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áמצוות הלימוד (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:איך אוכל לדעת אם הדרך שאני רוצה היא מאלוהים? אני רוצה להיות שחקן כדורסל מקצועי, אבל אני לא יודע אם זו הדרך שאלוהים ייעד לי. איך אוכל לדעת אם זו הדרך שאלוהים ייעד לי?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áהדרכות בעבודת ה' (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום לרבנים אני בת שירות בכפר נוער חילוני הנערים בכפר הם נערים על הרצף הסיכוני שמגיעים תחת צווי בית משפט כחלק מתפקידי כמדריכה אני נדרשת השנה לסגור שבתות בכפר רוב ההתנהלות מול הנערים היא במתן עונשים בתגובה להתנהלות שלהם, קשה לעבור שעה בלי לתת לפחות עונש אחד לנער. האם אני צריכה להעלים עין? מה שיפגע בסמכות שלי עליהם ובכל מקרה מדריך אחר חילוני יצטרך להעיר להם במקומי… מה הגבול? רק הערות באוויר בלי בקשה ישירה? יש היתרים מסויימים במקומות כאלה? השאלה שלי היא האם משהו מהדברים הבאים אני יכולה לתת לנער לעשות: א. האם מותר לתת עונשים של איסוף שקיות זבל או בדלים או להרים סיגריה שהפילו? ב. האם מותר להגביל סיגריות או זמני טלפון? בזמני טלפון או סיגריה או כשהם רואים טלוויזיה, מותר לי להעיר להם על ההתנהלות שלהם? / להנמיך טלוויזיה/ להעביר שיר לא מותאם ג. האם מותר לתת להם שעות ביציאה? והאם מותר לי להגיד להם שנדבר על ההשלכות של המעשים שלהם במוצאי שבת? ד. בדרך כלל העונשים אצלינו הם כתיבה של משפטים באבנים (לדוג ״אני מכבד אנשי סגל״) או בניה של מעגל מכמה קומות אבנים (אציין שהדברים שהם כותבים ובונים בד״כ מפרקים אותם ישר אח״כ לטובת שימוש הבא) האם מותר לדרוש מהם לחבר את האבנים האלה בשבת? ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú á'דתי' ו'חילוני' בשבת (ישיבת בית אל)

îàú הרב שמואל אריאלùàìä:מונח בהגיוני הקדמה אשר אולי מוטעית היא, אך כך היא: כאשר מישהו מסמן לי דבר על פי דבריו המושג הנרצה ימצא (ולא רק יוגדר) ע"פ הסימנים ובלשון התלמוד זה נקרא סימנים מובהקים (ובמיוחד אם סימנים לא דאורייתא, וא"כ לא ניתן לחדש מצווה מהתורה עם סימנים, ואם בכל זאת הביאו סימנים זה אומר שזה מובהק שבמובהקים ושלא ניתן לחזות בו שני פנים) וא"כ לכאורה קשה על הברייתא המסמנת למציאת החלזון שהרי חזינו בה כמה וכמה פנים ופרושים? ובאמת יש המבקשים לומר שברייתא זו אינה אלא דברי הגדה, אך קשה על הנחה זו: א. מהשקפתם של הראשונים והגאונים על אגדות הגמרא, אך אין כאן המקום להאריך. ב. שא"כ מנין לרמב"ם (הלכות ציצית פ"ב ה"ב) "שהוא דג ועינו כעין הים" ויקשה לומר שמקורו מאותו מקור ש"דמו שחור כדיו" משום שלשונו מזכירה את לשון הברייתא וככס"מ שם. ג. שהרי ברייתא זו מובאת במסכת ציצית וברור לכל מעיין שם שלא יתכן שהברייתא היא דברי אגדה. וא"כ ברור שע"י הסימנים שפסקום רבותינו הראשונים ובראשם הרמב"ם והסמ"ג ניתן "למצוא" את חלזון התכלת, והשאלה איך? נבאר את הברייתא ונראה: "ת"ר חלזון זה גופו דומה לים" הוקשה לי מה ראתה הברייתא להוסיף את המילה גופו, שהרי בחלזון אנו עסוקים? ועל כן היה ברור לי שביאור המילה גופו הוא כביאור המושג "גופו ממון" שמובא בש"ס, שפירושו: מהות, ואיך יוכל חלזון במהותו להיות דומה לים? הפיתרונים בהמשך, אך עכ"פ זה הסימן הראשון, אני צריך למצוא חלזון שנכון עליו באופן הישר "מהותו (גופו) דומה לים". (ים יכול להתפרש על הים בכללותו, ובדרך דיוק רק על קרקעיתו, עיין רמב"ן בראשית פ"א פ"י ובישעיה פ"יא פ"ט על הפסוק כמים לים מכסים ועוד מקומות). הסימן השני: "וברייתו דומה לדג" הוקשה לי מה הצורה שעליה אני אומר שזה צורת דג, שהרי בריבוי מיני הדגים מרובה גם צורתם? ובואר לי הסימן ע"פ ההבדל בין המילה "בריה" ל"יצור" הוא יצור מתיחס לצורה הפיסית, ובריה מתייחסת למהות צורתו (במילים אחרות: הגדרת צורתו), (ההבדל הלז בואר לי ע"פ המלבי"ם בפרשת בראשית בעיקר בביאור מילת ברא בפסוק הראשון (דו"ק היטב) בהבדל ברא ליצר, ובעוד הרבה מקומות בנ"ך, רק כתור משל, קריאת יצר הרע "יצר" בואר במלבי"ם באיוב עי"ש שהוא העדר וא"א להאריך) וא"כ עלינו לברר מהות והגדרת דג, והנה הרמב"ן פרשת שמיני (פ"יא פ"י) מבאר חילוק שרץ המים לחית המים, ואומר ששרץ כלל לדגים השטים, וחית הם לאילו שיש בהם רגליים ומהלכים כחית השדה וכן אמר בהשגותיו לספה"מ בשורש תשיעי אות י: "כל המינים שבים שאינם בעלי קומה הדגים כולם לכל מיניהם נקראים שרץ המים. ויש בעלי קומה שיש להם רגלים והם נקראים חיות המים לפי שהן כחיות ושיטתן והליכתן כהן. ... והשרץ הוא מיני הדגים כולם ונפש חיה הן חיות המים בעלי הקומה ... והינה כל מה שבים יכנס בכלל שני השמות האלה" וא"כ מבואר שסימנו (הסימן השני) הוא שהוא שט כמיני הדגים הנקראים שרץ המים, ועכ"כ שהרמב"ם כתב "והוא דג". ולכאורה ניתן להקשות על בירור זה, שהרי חלזון ימי נכנס להגדרת חית המים, וא"כ קשה מיניה וביה? ויבואר לקמן. המשך הברייתא לא רלוונתי לסימנים שהרי לא הביאם הרמב"ם (וע"פ זה הוכיח הרדב"ז שאינו עולה בימינו אחת לשבעים שנה, וכן דוק ברש"י על הברייתא, שאומרו על "העולה א לע" הוא סיבת יוקרו, ואי"ז סימן). ונותר לברר כיצד יתכן שהוא חילזון והוא דומה לדג, התשובה מבוארת מהרדזינער שבספרו עין התכלת (פרט הראשון סעיף כה) מביא ראיה שהחלזון שהוא מצא נקרא חלזון מגמרא ע"ז כח ע"ב ועיין. הרמב"ם מביא סימן שלישי לזיהוי החלזון והוא "דמו שחור כדיו" ובביאור סימן זה אין מה לבאר שהרי שקוף הוא לעין כל, רק ניתן להוסיף שהמהרי"ל (אין המ"מ כעת ידי) כותב שע"פ סימני הרמב"ם והסמ"ג ניתן בקל למצוא את החילזון, ומדוע שסימני הרמב"ם והסמ"ג יהיו יותר טובים מסימני הגמרא? לכאורה מבואר מדבריו שהסימן המוביל הוא הסימן הזה. אך א"כ קשה מדוע הבריתא לא כתבה א"ז אם רצונה לסמן (אין שאלה זו אומרת מדוע הברייתא לא סימנה יותר, שהרי בגמרא מובא עוד הרבה תכונות שיש לחלזון שיכולות לבוא כסימנים, אלא שאילתי שאם זה כ"כ מברר מדוע זה לא נכתב)? מבואר א"כ שסימן זה אין מסמן כלל אלא מדייק את החיפוש בלבד, ועי"ז בקל ממש ניתן למצוא את החילזון. היוצא: א. מהות גופו דומה לקרקעית הים. ב. הוא בגדר חלזון ואעפ"כ הוא שט במים כדג וא"כ ראוי להתקראות דג בהחלט לולא שנקרא חלזון (ובכל"ז כתבה הברייתא דומה, ויבואר לקמן). ג. דמו שחור כדיו. כל הסימנים האלו מפנים אותנו בדיוק רב לחלזון שנקרא דיונון הרוקחים. ומהות גופו דומה לים שהרי משנה גווניו לפי מקום הימצאותו. (ובנוגע ל"דומה" לדג, הרי כבר יצאו האנשים הטוענים נגד הראדזינער שאינו דומה מספיק לדג, עיין בספר מעשה רב על הסטייפלער שכך אמר בשם...) ואין אפילו סימן אחד לארגמון כהה קוצים, ומשום כך תמיה אני על הרב שמצדד לטובת הארגמון? ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áתכלת (ישיבת בית אל)

îàú הרב נועם דביר מייזלס ùàìä:שלום וברכה . בן הזוג שלי חלם חלום שאנחנו נמצאים בבית אני הוא והבת שלו יושבת על הספה בסלון. ואז אני קוראת לו ואני אומרת לו שמשהו מציק לי בגב ושאני מרגישה משו הולך עליי ושלא נעים לי , ואז הוא מעביר עליי ככה את היד ואז הוא מעיף את העקב על הרצפה והוא רואה שיש לי חור בחולצה מאחורה אבל העקרב לא הקיש אותי . העקרב מתחיל ללכת לכיוון הבת שלו שיושבת על הספה הוא מנסה לדרוך עליו ולהרוג אותו אבל כל פעם שהוא דורך עליו העקרב קם הוא לא מצליח להגיע לבת שלו ואז הוא הולך לכיוון שלו של הבן זוג ומצליח לקפוץ עליו ואז הבן זוג אומר לא אל תכיש אותי במותן והוא נלחם בו הוא לא הכיש. אותו . אבל הוא רצה להכיש אותו . אודה לתשובה תודה רבה ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áחלומות (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק גרינבלטùàìä:היי הרב נעים מאוד, אני נערה שמאוד קשה לה בצניעות וכול הדברים האלה , לא ממזמן הייתי מבחינת הבן אדם שאני נוראית מכול מיני בחינות והפכתי לבן אדם שונה לגמרי ממה שהייתי , השאלה שלי היא אם אני בן אדם טוב שמקיים את כל המצוות אבל בצניעות ממש ממש קשה לי זה משהו לא טוב?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áצניעות בלבוש (ישיבת בית אל)

îàú הרב שמואל אריאלùàìä:לדעת הרב ישראל ליפשיץ (תפארת ישראל, הקדמה לסדר מועד פרק ג) המצווה אינה להטיל תכלת שיוצאת דווקא מדם חילזון מסוים, אלא העיקר שיהיה צבע תכלת עמיד, ואומנם בעבר הדרך היחידה להפקתו הייתה על ידי חילזון מסוים, אבל מצד הדין כל צבע כחול עמיד כשר לתכלת הציצית. כך סוברים גם רבים בדעת הרמב"ם, ולדעה זו גם נטה הרב הרצוג (התכלת בישראל פרק ד). מתבקשת השאלה מדוע הרמב"ם לא הטיל תכלת בציציותיו, מדוע כל חכמי ישראל לא הטילו? הרי גם אם נאמר שיש בזה מחלוקת אם צריך חלזון דוקא (כלשון הרדב"ז), על כל פנים הוא ספק תורה, ספק שבין הרמב"ם לשאר פוסקים. אלא מוכרח לומר שכיוון שאין מסורת בדרך הצביעה עצמה, לכן כל צביעה שהיא נחשבת כקלא אילן.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áתכלת (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק גרינבלטùàìä:אבא שלי חילוני ואמא לא הכי חזקה תורנית. זה יוצר מצבים בהם קשה להם עם בחירות שלי או שלי קשה עם סיטואציות בבית. ישנן כמה בעיות שנוצרות: א. כיצד נכון להתנהג כאשר ההורים לא מרשים ללכת להתפלל במניין? ב. כיצד נכון להתנהג בעניין יהודה ושומרון - ההורים לא רוצים שאסתובב במקומות כאלה (במסגרת טיולים או שבתות מטעם הישיבה). כיצד עליי לנהוג? ג. האם נכון לעשות דברים שידוע לי שמצערים את ההורים אם אין בהם חובה ממשים (לדוגמה הגדלת גודל הכיפה, דעות "קיצוניות" בנושאים תורניים שונים. ד. אבא שומע לפעמים שירת נשים, הרבה פעמים הוא משמיע לי חלק מהשירים האלה או שהם מתנגנים ברקע בבית. מה עליי לעשות? ה. האם יש דרך בה אוכל להשפיע על אחיי?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áכיבוד הורים וקיום מצוות (ישיבת בית אל)

îàú הרב מיכאל יומטוביאןùàìä:בליל שבת גיליתי שהשארתי בטעות את הגיטרה על המיטה. האם יש דרך לפנות את הגיטרה מהמיטה בשבת? ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áכל השאלות (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:אם שכחתי להגיד יעלה ויבוא בערבית במוצאי חג סוכות ואמרתי בתפילה אתה חוננתנו ונזכרתי שלא אמרתי יעלה ויבוא רק אחרי שעשיתי הבדלה ואכלתי, האם כשאני מתפלל ערבית שוב אני צריך לומר אתה חוננתנו או שלא?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áתפילת תשלומין (ישיבת בית אל)

îàú הרב אליקים לבנוןùàìä:זוג צעיר +1. אני עובד באבטחת יישובים במקום מגורינו, העבודה כוללת משמרות בשבתות. שאלתי - האם ניתן להתיר נסיעה/חזרה למשמרת בשבת, כך שיתאפשר לנו להתארח אצל ההורים ולכבדם, ומשם אצא למשמרת. עד כה נמנענו מכך, והתארחנו אצלם לעיתים רחוקות למרות הקושי שבדבר. אך לאחרונה בנסיבות מסויימות התגבר מאוד הצורך שלהם בנוכחותנו (נפשי בעיקר), ומגיע לכדי רמיזות ובקשות שנגיע יותר, לא נשאירם לבד וכדו. נשמח לעצת הרב כיצד נכון לנהוג במצב שנוצר. והאם ניתן להקל יותר מאשר במצב רגיל.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áביטחון ופיקוח נפש (ישיבת בית אל)

îàú הרב אליקים לבנוןùàìä:האם נשים חייבות במצוות יישוב ארץ ישראל והאם עד פיקוח נפש? ולמה הרבנים הגדולים לא גרים בגבעות ומקימים שם ישיבות? זה לא דורש לכאורה הרבה במקום לגור כאן וללמוד כאן לגור בגבעה וללמוד שם. הרי זה מצווה שלא נשאיר אותה לשממה. וכשגרים אפילו ביישוב מפותח ובנוי כבר, לכאורה מחסירים במצווה זו. ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áמצוות ישוב וכיבוש הארץ (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום ומועדים לשמחה. עד היום הבנתי שמי שמנענע לפי שיטת השולחן ערוך, מנענע לכיוון מזרח דרום מערב צפון מעלה ומטה. אך לאחרונה נתקלתי במאמר שהביא את דברי הפסקי תשובות, תרנא, יג, שמה שכתב השו"ע שמתחילים לכיוון "מזרח", אין הכוונה דווקא למזרח, אלא לפניו, רק שהשו"ע מתייחס למקרה שמתפלל למזרח; אך באמת אם כיוון התפילה הוא אחר (כגון בית כנסת הנמצא מדרום לירושלים ועל כן מתפללים בו לצפון, לכיוון ירושלים) לא יתחיל ממזרח אלא מצפון וכל פעם יסתובב קצת ימינה. לעומת זאת ראיתי מקום אחר שכותב דיוק מלשון המשנה ברורה, שהמזרח הוא הוא אכן המזרח בפשטות וכן על דרך זו כל צד כמו שמראה המצפן. לפי איזו שיטה ללכת? תודה.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áארבעת המינים (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום רב, האם יש לאפשר לילדה בת שנתיים וחצי שרוצה לצייר על דף בשבת לעשות זאת? או שהיא כבר מבינה ויש ללמד אותה ששבת היום? תודה רבהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום, הסתפרתי בחול המועד ורק לאחר מעשה הרהרתי אם אכן הדבר מותר, אציין שהספר גוי ושאני רגיל להתספר בקביעות פעם בשבוע. האם הדבר מותר? תודה ומועדים לשמחה.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áחול המועד (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום הרב! אשמח לדעת אם מותר לי להסתרק בחול המועד סוכות.. כשאר אני מסתרקת נושר הרבה שיער. אשמח לדעת אם הדבר מותר בעקבות כך שאני תולשת שיער. והאם בכללי מותר בחול המועד לתלוש שיער מהראש/ או מקום אחר כגון פנים וכו..?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áחול המועד (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום הרב! בהמשך לשאלה על הישיבה שיוצאת לטיול בהרי אילת(וגומרים באילת עצמה) האם זה אפשרי לי לצאת אולי לפי הרב עובדיה השכבה שלי רוצה להישאר שם לוילה לעוד לילה ואז לחזור. רציתי לדעת מה הדין לגבי זה בהתחשב שזה כל לא כל הישיבה והרבנים וכו? (בתשובה הקודמת הרב צידד שלא כדאי להחמיר ולא לצאת אם יהיה פגיעה ברבנים ופרישה מהציבור). תודה!ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áחוץ לארץ (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:היי סליחה על השעה ומקווה שהיה חג שמח. קראתי שכל פעם שאוכלים בסוכות לחם או מזונות בכמות כביצה/שמחייבת ברכה צריך לאכול בסוכה ורציתי לדעת האם זה רק לגברים או גם חובה של נשים כי קראתי שנשים בכלל פטורות מסוכה (שגם זה אשמח להסבר בבקשה כי ידוע שהרי חלק מהמצווה זה לשהות כמה שיותר כולם בסוכה ויש מי שישן הרי גם שזאת גם מצווה וכו)ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áישיבה בסוכה (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:מתי הברית צריכה להתקיים? ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áברית (ישיבת בית אל)

îàú רבנים שוניםùàìä:שלום אני בת 16 מתחזקת בעקבות משהו שעברתי. אני מבית שלא מאמין ולא רואה את התורה ואת אלוקים. אני מתלבשת לרוב צנוע והרבה פעמים יוצא לי לדבר עם אבא שלי על זה והוא תמיד שואל למה התורה כביכול כלכך ״מנמיכה״ נשים לעומת גברים. הוא במיוחד מדבר על זה שלנשים יש צורך ללבוש כמה שיותר צנוע, עם כיסוי ראש, שכמה שפחות יראו את הגוף ואת השיער. אני חשבתי על זה אבל אף פעם לא באמת ידעתי מה לענות אז פשוט העברתי נושא ולא בדקתי אף פעם כי פחדתי שזה יגרום לי להתחיל לפקפק בתורה היפה שלנו.אשמח להסבר שאוכל להבין ואולי לנסות לשנות את דעתו ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áצניעות בלבוש (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום וברכה, א. אם אני שוטף את הידיים או שבכללי הידיים שלי נקיות ואז אני נוטל אותן בשביל לחם – האם אני יכול עדיין לברך על הנטילה? כי הטעם לכאורה בטל, כי הידיים נקיות, או שלדוגמא נטלתי אותן בלי ברכה ועכשיו אני רוצה ליטול בברכה. ב. וכן אני שואל לגבי נטילת ידיים של בוקר, אם אטול ידים סמוך לקימה, ואז אטול שוב לאחר השירותים והכל לפני התפילה, האם אין זה ברכה לבטלה שהרי כבר נטלתי ידיים? תודה רבה!ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרב שמואל אריאלùàìä:אני לומד בישיבה תיכונית ובשיעורי החול המורים מסמנים נוכחות לפעמים בעצמם (מקריאים שמות ומי שנמצא אומר שהוא נמצא) ולפעמים מבקשים מאחד התלמידים לבדוק מי נמצא ולסמן על דף. הסתפקתי האם מותר לעשות זאת או שזה אסור משום לשון הרע כי מי שלא נמצא בשיעור ינזק (בעיקר בציון למגן) ואולי אפילו אסור לומר שאתה נמצא כי בגלל שמי שנמצא אומר את זה המורה יודע מי לא נמצא. אשמח לתשובה תודה רבהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áלשון הרע (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףùàìä:שלום כבוד הרב ילדתי בשעה טובה את ביתי הבכורה. אני מתלבטת בין השם טליה , לשם שני ( כמופיע בתורה חוט השני וכו..) אשמח לדעת הרב בברכת שנה טובהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áקריאת שמות ושינויים (ישיבת בית אל)

îàú הרב שמואל אריאלùàìä:בס"ד שלום לרב 1.ילד שיצא משירותים ולא שטף את ידיו ,לאחר מכן הכניס את ידו לתוך שקית ביגלה. האם מותר למבוגר לאכול מהשקית או שיש כאן עניין של טומאה? 2.מה לגבי אם נוגעים בנעל ואז במאכל..האם גם כאן יש עניין של טומאה ? 3.זבוב שנוגע לי בכף יד במהלך הסעודה או התפילה האם צריך נטילת ידים חוזרת? 4.אם אני נמצאת במהלך נסיעה ארוכה באוטובוס ונגעתי בנעלים ואחכ אני רוצה לאכול מאכל מזונות האם ניגוב הידים בבגד אפשרית ואז לברך מזונות? או שזה חמור כמו אכילת לחם וחייב נטילת ידים לפני? האם יש הבדל בין מאכל מזונות למאכל שהכל נניח? תודה .ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áצריך ליטול ידים? (ישיבת בית אל)

îàú הרב משה מאיר אבינרùàìä:שלום הרב! אני חייל ונוסע לבסיס בד"כ ברכבת. באחת הפעמים שחיכיתי לרכבת קניתי בקבוק שתיה באחת המכונות ומאוחר יותר גיליתי במקרה שהמכונה חייבה אותי בשקל אחד בלבד. ככה בכמה מכונות בכמה תחנות. א. מה עליי לעשות בנוגע לכסף שהייתי צריך לשלם ולא חייבו אותי? ב. האם בפעמים הבאות שאסע ברכבת יהיה עליי להימנע מלקנות במכונות? ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשכירות, קנייה ומכירה (ישיבת בית אל)

îàú הרב שמואל אריאלùàìä:בשבוע השמיני עברתי הפלה הרופאים ציינו שלא היה עובר בהריון בכלל ולכן צריך לעבור הפלה עכשיו יש לי הריון נוסף ואני אמורה ללדת בן האם צריך לבצע לילד הזה פדיון או לא בגלל הפלה?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áפדיון הבן (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום כבוד הרב אם יעדתי לשים סכום כסף בצדקה ועוד לא שמתי האם מותר לי להחשיב אותו כבר כמעשר לכסף אחר שנכנס לי? תודה מראשìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áמעשר כספים - ממה? (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:אם גויה וכהן מתחתנים ונולד להם ילד, לפי היהדות, הילד אינו יהודי. אם הילד רוצה להתגייר הוא הופך ליהודי רגיל או ליהודי כהן? אשמח גם לנימוקìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áגיור וגרים (ישיבת בית אל)