îàú הרב חגי לררùàìä:קורה לי הרבה פעמים שיש לי משהו ללמוד אבל באותו זמן יש לי שיעור של אחד הרבנים בישיבה(הכניסה לא חובה). אני לא מאוד חפץ להיות בשיעור ומעדיף ללמוד לבד\חברותא. 1. מה עדיף במקרה הזה?-לימוד עצמי או שיעור. 2. בכללי מה המעלה של לימוד עצמי ומה המעלה של שיעור.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áמצוות הלימוד (ישיבת בית אל)

îàú הרב חגי לררùàìä:שלום הרב רציתי לדעת אם מסיבה מסוימת הייתי בתוך עיר או כפר פלסטיני ביהודה ושומרון האם זה נחשב שהייתי בארץ ישראל או בחוץ לארץ מבחינת המחלוקת של יציאה לחוץ לארץ? ועוד שאלה האם יהודה ושומרון כולל האזורים שבשליטת הרשות הפלסטינית נחשבים כארץ ישראל? ממתין לתשובה תודה רבה ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áאיסור נסיגה מהארץ (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףùàìä:בימים נוראים נוהגים הספרדים לקום לסליחות מ א אלול עד ט בתשרי אומרים נפילת אפיים בסליחות, האם מותר לדלג על נפילת אפים בשחרית אחרי תפילת 18 ?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áסליחות (ישיבת בית אל)

îàú הרב ש. יוסף וייצןùàìä:ראיתי טענה של רב חרדי בנוגע לביטוי דתי לאומי, אם הלאומי נובע מהדת, למה צריך להזכיר אותו? מעצם השם נובע שהלאומי זה משהו חיצוני שאינו קשור לדת… אשמח לדעת מה כוונת השם בדיוק כי הרי אין ספק שכל הלאומיות שלנו נובעת מהתורה ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áדתיים לאומיים וחרדים (ישיבת בית אל)

îàú הרב ש. יוסף וייצןùàìä:הרב חידש שהברכות רצה ושים שלום נכללים בחלק ההודיה שבשמונה עשרה מפני שבזמן קביעתם הם היו הודיה ונהפכו לבקשות אחרי החורבן. מה היא המקור או הראיות של הרב להחידוש הזה? הרבה מפרשים (האבודרהם, הרדב"ז) עוסקים בשאלה הזאת ומתרצים בדרך אחרת. האמת היא שגם מהגמרא במגילה (יז:) וגם מהרמב"ם (הלכות תפילה א:ד) זה מפורש שתפילת שמונה עשרה נקבע בתקופת אנשי כנסת הגדולה, ואם כן מסתבר מה שהרב חידש שזה היה בזמן בית שני והיה הקרבת קרבנות (ברכת רצה) ושלום (ברכת שים שלום). אבל רציתי לדעת אם זה החידוש של הרב או שהרב למד את זה בשם מפרש אחר. תודה רבהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áתפילת העמידה (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:האם ש"צ יכול לעבור לפני התיבה ללא גרביים?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשליח הציבור (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:שלום לרב, רציתי לשאול האם מותר לעלות לטרמפ ונוהגת בו אישה לא צנועה במיוחד כיצד עליי לנהוג?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום לבת שלי יש בת מצווה בכ"ה ניסן, האם מותר לעשות בת מצווה בתאריך שלה (אירוע הכולל מוזיקה ונגינות)? והאם אפשרי בראש חודש אייר? תודה רבהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áמנהגי ימי הספירה (ישיבת בית אל)

îàú הרב בנימין במברגרùàìä:האם אני יכול להתחדש בבגדים חדשים כשאני בשנת אבל של אמי? לכבוד חג ראש השנה ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשנת האבל על הורים (ישיבת בית אל)

îàú רבנים שוניםùàìä:האם לרבני בני עקיבא ומארגני הוועידה השנתית שהיתה בשבוע שעבר היה מותר להזמין את חיים אורון, יו"ר מרצ, להרצות בפני אלפי בני נוער מהציבור שלנו?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áספר תורה (ישיבת בית אל)

îàú רבנים שוניםùàìä:כבוד הרב שליט"א ענה על שאלה לפני שבועות מספר בנוגע להרחת בושם של אישה, איתה הוא נפגש למטרת חתונה. תשובת הרב הייתה כי יש לכוון שלא ליהנות ואז גם לא לברך. האם אפשר לכוון ליהנות ולברך כשמודבר בבושם שנמצא על רעייתי. אם התשובה היא כן אז אני מניח שיש הבדל בין זמן טהרתה ובין זמן שלא? ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áבין בני משפחה (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום הרב! א. האם צריך ליטול ידיים לאחר שמזיעים בידים? אם כן מאיזו כמות של זיעה ? ב. ואם אני נוגעת במישהו שנגע במקומות מכוסים או אחרי מקלחת או נגע בזיעה ולא נטל את ידיו אני צריכה ליטול את הידיים שלי? (כמו שנוגעים במישו שקם משינה ולא נטל את ידו אז צריך ליטול..) ג. ועוד שאלה אם אני אוכלת מאכל שטיבולו במשקה וצריך נטילה ... ונטלתי נטילה לסירוגין כמו בבוקר אני צריכה לחזור ליטול שוב שלוש שלוש או שזה מספיק? ד. ואם השגחתי על ידיי שהם נקיות ולא נגעו בשום דבר שמצריך נטילה האם אני צריכה בכל זאת ליטול ידיים לפני שאני אוכלת מאכל שטיבולו במשקה? תודה רבה ממש !! תבורכו!!ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áצריך ליטול ידים? (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:שלום וברכה לגבי מה שכתוב שאדם צריך ללמד את בנו אומנות האם ניתן להסיק שבזמננו צריך לשלוח לישיבה שעושה בגרויות? אם כן, האם זה אומר שזה עדיף על ישיבה בלי בגרויות?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áישיבות (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףùàìä:שלום הרב. אני אב למשפחה ויצאנו לפני כמה שבועות לשליחות בבית ספר יהודי בארה״ב. השהייה שלנו כאן היא לזמן, נכון לעכשיו למשך שנתיים. אציין לצורך השאלה שאני ספרדי מבני עדות המזרח. שאלתי היא, מבחינת ההלכה כיצד עלינו לנהוג ביחס ליום טוב שני של גלויות לקראת סוכות הקרב וכן הלאה. האם אנו מחויבים לגמרי להקפיד, ואם כן האם יש הבדל בין צנעה לפרהסיה?! שאלה נוספת לגבי מוריד הטל. בסידורים בארה״ב לא מופיע מוריד הטל. כיצד עלי לנהוג בתפילת הלחש ובאם אני ש״ץ. תודה רבה וברכת שנה טובה. ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףùàìä:שלום רב, רציתי להתייעץ על השמות הבאים לתינוקת: דניאל ליה טליה האם הם שמות טובים? תודהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áקריאת שמות ושינויים (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום רב, בתי רוצה שנלך לבריכה בשעות המיועדות רק לנשים. אם הבריכה הזו פתוחה בשבת, מה הדין?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áמשחקים וספורט (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:בקשר לשאלה הקודמת לגבי הסמארטפון עם הסינון של עסקן האם זה יכול להוריד בעבודת השם שלי ועדיף טלפון מקשים כשר? זה פוגע איכשהו בפנימיות? עצם זה שיש מכשיר כזה מגע עם ווסטסאפ וכדומה?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áמחשבים ואינטרנט (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:היי אני מאמינה אבל לא שומרת צניעות כל כך ועושה את המיטב שלי אבל אח שלי שנפטר היה מעוד מאמין ואני רוצה לכבד אותו. בשנים האחרונות יצרו סוג של קעקועים שעושים אותם על שכבות העור שמתחדשות והקעקוע לא באמת נוגע בשכבת העור שלא נותנת לו להעלם אבל אני לא יודעת אם גם זה מותר. תמיד ממש אהבתי קעקועים עדינים וקטנים כי זה משהו שאני רואה בתור ביטוי עצמי שקט.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áקעקוע (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:כתוב בתורה שהקדוש ברוך הוא נתן לנו את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה. השמש היא בהחלט מאור אין עוררין על כך אך הירח לעומת זאת הוא לא מאור הוא בסך הכל מקבל שיקוף מהשמש שמאירה עליו וכך נוצר האור.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות בתנ"ך (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:שלום כבוד הרב, רציתי לשאול , אם מישהו שואל אותי אם לעשות קעקוע או לא, מה אני צריכה לענות הרי אם אני עונה כן אני מעודדת אותו לעשות משהו שאסור. תמיד לענות שלא כדאי או להימנע מלענות? תודה מראש.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áקעקוע (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:אשמח לביאור: יְדֵי נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת בִּשְּׁלוּ יַלְדֵיהֶן הָיוּ לְבָרוֹת לָמוֹ בְּשֶׁבֶר בַּת־עַמִּֽי׃ קראתי והזדעזעתיìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות בתנ"ך (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:שלום וברכה, אני נמצאת בחברה טובה עם בנות גילי וחלקן אפילו חברות שלי, מכירה אותן הרבה זמן. הבעיה היא שאף פעם, גם כשאני מנסה- בסוף לא שומרות איתי על קשר רצוף וכולן בחבורות שלהן... ועל זה אני מאוד פגועה וכועסת אבל איפה אהבת חינם? סה"כ לא עשו לי שום דבר רע בכוונה... אחד הדברים שאני דוגלת בהם זה "אנן בחביבותא תליא" ולי בעצמי קשה מאוד לעמוד בזה... לא בא לי לצאת עליהן ולכעוס כי זה רק יחמיר את המצב :( אבל אני פשוט חייבת להגיד להן משהו, איכשהו...ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áמידות ותיקונן (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:אני לומד מסכת גיטין דף כז. וכתוב במשנה המביא גט ואבד הימנו אם מצאו לאלתר כשר ואם לאו פסול וכו עכשיו בפשטות מי שהביא ממנו אבד השאלה שלי היא האם אפשר להכניס גם את העבד שזה נפל מהעבד כמו שכתוב לעיל המביא גט ותוספות בתחילת המסכת דף ב. אמרו שלשאר שטרות פעמים נמי קרי גט ממילא יוצא שאפשר לומר שזה גט שחרור לעבד ואז השאלה שלי האם אפשר לומר שזה נפל מהעבד או שאני סתם דוחק את זה אשמח שתענו לי ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות פרטיות בסוגיות שונות (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:שלום כבוד הרב יש לי סמארטפון ועשיתי לו חסימה של עסקן (חסימה מהודקת בלי אפשרות לפרוץ מניסיון) אין דפדפן אין יוטיוב אין חנות אפליקציות אין משחקים הכל מאושר ומפוקח האם זה מותר שיהיה לי סמארטפון כזה או שאסור מבחינה הלכתית? אם לא אשמח להסבר ומקור כי כאילו ההבדל לכאורה בין זה לבין טלפון מקשים זה רק עניין הטאצ (מגע) איך שאני הסתום רואה את זה ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:שלום הרב כשהייתי רווק לא היה מסובך למצוא דרך לנפוש אך עכשיו שזכיתי להיות בעל משפחה ואישתי והילדים חפצים ללכת למעיינות וכו הדבר נהיה מורכב יורנו מו"ר כיצד הדרך הנכונה לנהוג במעיינות על פי התורה (אשמח אם הרב יוכל לפרט )ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áים, בריכה ומים (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום הרב הישיבה שלי יוצאת בקרוב לטיול בהרי אילת ולבסוף גומרים בשנורקלים בחוף בעיר אני יודע שאילת לא נכללת כחלק מארץ ישראל ורציתי לדעת אם אני יוכל לצאת עם הישיבה לטיול הזה?(לא מתוכנן קברי צדיקים וכו) אשמח אם הרב יתייחס לדעת הרב עובדיה תודה רבה הרב!!??ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áחוץ לארץ (ישיבת בית אל)

îàú הרב יהודה אודסרùàìä:בטעות אשתי תרמה לארגון צדקה 500 כפול 5 ולא 500 ב5 תשלומים (כי היא לא שמה לב מה בדיוק היא לוחצת וטעתה). האם מותר לי לבקש מהעמותה שיבטלו לי ויחזירו לי את הכסף?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרב יהודה אודסרùàìä:לכבוד הרב שלום וברכה, ברצוני לשאול שאלה הלכתית הנוגעת לתחום ההשקעות, ואשמח מאוד אם הרב יוכל להקדיש מזמנו למענה. השאלה מעט ארוכה, מכיוון שאני מעוניין לפרט את התמונה המלאה, כולל הרקע והחששות שעלו לי. לאחרונה חזרתי בתשובה, ובמהלך התקדמותי ברוחניות עלתה בי תהייה בנוגע להשקעותיי בשוק ההון. אני משקיע בשוק המניות האמריקאי, בעיקר בחברות טכנולוגיה גדולות, וההשקעות עד כה הניבו תוצאות טובות. עם זאת, לאחר חזרתי בתשובה עלו בי מספר חששות הלכתיים, וחרף חיפושים מקוונים לא מצאתי מענה ישיר ומפורט לשאלותיי. לכן אני פונה לרב בשאלה הבאה: 1. שמירת שבת: החברות שבהן אני משקיע הן חברות אמריקאיות שבעליהן ועובדיהן ברובם המוחלט אינם יהודים. עם זאת, ייתכן שהחברה כן פועלת או מעסיקה עובדים בשבת (אף שברוב המקרים מדובר ביום חופש בארה"ב). מאחר ואני רק מחזיק מניות בחברה ואין לי שום שליטה או השפעה על ניהולה, האם יש בכך חשש לאיסור סיוע לחילול שבת? 2. אגרות חוב וריבית: ייתכן שחלק מהחברות מנפיקות אגרות חוב ונושאות ריבית, כחלק ממנגנון גיוס הון. להבנתי, הלוואה בריבית בין יהודים אסורה, אך כאן מדובר ברוב גוי – גם בצד המלווה וגם בצד הלווה. האם יש בכך חשש איסור? שאלה עקרונית לגבי המעמד ההלכתי שלי כמשקיע: מאחר שהחזקתי בחברות אלה מתבצעת דרך שוק ההון, ללא כל מעורבות ניהולית, וללא כל אפשרות להשפיע בפועל על פעילות החברה, עולה בי ספק יסודי: האם מבחינה הלכתית עצם ההחזקה שלי (אף אם זניחה) הופכת אותי לשותף באיסור – למשל נחשב "לווה" באגרות חוב, או "מעסיק" בפעילות שבתית – אף שאין לי כל חלק פעיל, רצוני או ניהולי בפעולות אלו? או שמא יש לומר שכאשר מדובר בהשקעה פסיבית וחסרת השפעה ממשית, איני נחשב שותף או אחראי במובן ההלכתי? בנוסף חשוב לי להבהיר שהחברות יתקיימו גם בלעדיי וההשקעה שלי לא נותנת לחברה שום רווח או זכות קיום. הבהרות נוספות: אני מקפיד שלא להשקיע בחברות שמוכרות מוצרים שאינם כשרים (מזון לא כשר, תכנים לא ראויים וכדו). אין לי שום השפעה ניהולית או זכות הצבעה משמעותית. מדובר באחוז החזקה זניח מאוד (פחות מ-0.0000001%), ללא כל מעורבות פעילה. החברות עצמן מיועדות לקהל גויי, ומנוהלות ומאוכלסות ברובן בגויים. ייתכן שבין כלל הלקוחות או העובדים יימצאו גם יהודים, אך הם אינם הרוב. על כן, שאלתי היא: האם השקעה במניות של חברות כאלה מותרת לפי ההלכה, או שיש בכך חשש איסור – אף אם עקיף? ואם יש בעיה, האם יש דרך להקל או להתיר במקרים מסוימים? בתודה מראש ובברכת התורהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áריבית, השקעות ובנקים (ישיבת בית אל)

îàú הרב יהודה אודסרùàìä:שלום וברכה הרב! האם מותר לי להישאר בעבודה על סמך זה שאני הולכת לקבל סכום מסויים ולאחר מיכן לעזוב? או שיש בעיה הילכתית לעשות זאת?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áעובד ומעביד (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:האם מותר להשכיר נכס ששייך למספר שותפים ויש לי חלק בו, למסעדן לצורך פתיחת מסעדה שבעליה טוען שהיא כשרה אך לא מוכן להוציא את הכסף שצריך לצורך תעודת כשרות? תודהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)