îàú הרב דניאל קירשùàìä:ידוע הדיעה של הרבי שפיאה היא עדיפה על כיסוי ושבדרך זו לא רואים אפילו שערה אחת ושאישה מקפידה הרבה יותר על זה שלא תצא שערה מפיאה. ואילו בכיסוי תמיד יוצא שהאישה מוציאה שערות מכאן ומכאן בטעות או בכוונה או בחוסר תשומת לב. אז איך אפשר לומר שמצד ההלכה עדיף כיסוי? אשמח לקבל את הסימוכין המדוייקים. תודהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áכיסוי ראש (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום רב! הנני נמצא בשנת אבל על אבי מורי. יום הפטירה והקבורה בי"ג בסיון. וזה גם יום מועד האזכרה כמובן. כידוע בחלק מחודש סיון אין אומרים תחנון, אם כן מתי אומרים את הא-ל מלא רחמים? האם כן אפשר לומר למרות זאת ביום חמישי שלפני האזכרה (שיוצאת ביום שישי) או בשבת שלפני האזכרה? או בכלל בשבת מברכין הקרובה?. אודה לכבוד הרב על ביאור סוגיה חשובה וקריטית זו.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áיארצייט ואזכרה (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:שלום כבוד הרב מה אומר הדבר: ״וכבר מוחו החסידים הראשונים והאחרונים על העדר לימוד ספרי מוסר ויראה,ובפרט לומדי תורה, שע״י זה אינם לומדים תורה לשמה,וכן שאר המדות הרעות כולן באות מזה,כי כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו״ מתוך ספר חובות הלבבות לב טוב וגם האם החלק של ״כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו״- מדבר על הצדיקים שלא לחשוב שבגלל דרגתם לא היו להם ניסיונות/יצר הרע אלא היה יותר יצר הרע מהאדם הרגיל אבל שלא לחשוב שאנחנו בדרגתם כי להם היה (או משהו כזה,קראתי בכתבה או משהו באתר רבני וחס וחלילה לא מזלזלת אבל זה לא נשמע לי הגיוני כי הצדיקים היו רגועים בהתנהגותם ולמשל מסתירים דרכם מלראות נשים וכו) או שמה מדובר על אדם בינוני אך גדול בתורה בכללי אך/או יותר גדול מחבר שלו שלו שלו לעומת חבירו יכול להיות או יהיה יותר יצר הרע או משהו כזה שאני מניחה שזה קשור לעניין שמי שרוצה להתקרב יכול להיות לו יותר ניסיונות או משהו כזה תודה מראשìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות פרטיות בסוגיות שונות (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:שלום לרב הנכבד בתור ילדים וגם נערים גדלנו על מדרש לכאורה מאוד הומני; כשטבעו המצרים בים ועם ישראל שרו את שירת הים, כעס עליהם הקבה באומרו את המשפט הידוע "מעשי ידי טובעים בים - ואתם אומרים שירה". לכאורה שה' לא שמח בהטבעת המצרים, נורא הומני ומכיל על פניו. עכשיו בתור בן ישיבה הבנתי שזה לא בדיוק תוכן המדרש, בטח שלא כוונתו, הייתי שמח אם כבוד הרב יוכל לעשות לי סדר, מה הרקע ומה התוכן והכוונה האמיתיים של המדרשìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות פרטיות בסוגיות שונות (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:שלום לכבוד הרב! בסיום מסכת ישנו נוסח שקוראים (בר פפא וכ"ו). שאלתי היא מה קוראים בסיום מסכת שהיא גם סיום הש"ס כולו?. האם לקרוא את הברכה על סיום המסכת הספציפית, ואז עוד פעם לקרוא על סיום הש"ס, או רק על סיום הש"ס (ומהו הנוסח שקוראים בסיום הש"ס?). ובאם כל הלימוד היה לע"נ אבי, האם צריך לומר משהו ולאזכר שמו? (לפני כל לימוד אני מברך תפילה יה"ר ושם אומר שם אבי). אודה למענה על שאלה זו. בתודה מכבוד הרב!ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áהדף היומי וסיום לימוד ומסכת (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום כבוד הרב, חודשיים אחרי לידת בני התחלתי לסבול מכאבי מפרקים ומתסמינים שונים ורבים בגוף. נשלחתי לבדיקות רבות בחשד למחלת מפרקים אוטואימונית. נכנסתי לחרדה קשה מאוד. לפני המפגש עם הראומטולוג התפללתי שלא מדובר בדבר כזה כרוני לכל החיים, ונדרתי/הבטחתי (לא זוכרת באיזו לשון בדיוק נקטתי ואם זה נאמר בלב או על השפתיים) שאם האבחנה לא תהיה של מחלת מפרקים אוטואימונית אני אקרא כל יום תהילים לפי היום בשבוע ואתרום כסף פעם בחודש. לצערי, במפגש נאמר לי שיש לי נוגדנים עצמיים, ודלקת מפרקים שגרונית אוטואימונית בראשיתה/ במהלך לא קלאסי. אז האם ההבטחה אינה נחשבת כי לא התקיימה ההתניה? מאז בכל זאת אני משתדלת עד מאוד לקרוא בתהלים וכן לתרום. אני רוצה לדעת האם זה באמת נדר? האם יש אפשרות להתיר במידה שכן? מה לעשות? אני יודעת שאסור לנדור, הייתי בשעה קשה מאוד, ועודני מתמודדת עם הגזירה הזאת שנפלה עליי. תודה מראש.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áנחשב נדר? (ישיבת בית אל)

îàú הרב חגי בר גיוראùàìä:שלום, אני אוהב לאחרונה להכין לחם מחמצת אך אתמול עלה לי מחשבה שאולי יכול להיות בתהליך חשש לחרקים או תולעים. התהליך עבור סטארטר המחמצת הוא כזה : לוקחים קמח ומים ביחס של 1:1 ומשאירים בחוץ בצנצנת, כל יום זורקים חצי ושוב פעם שמים קמח ומים, עד שלאחר כמה ימים יש שם התפתחות חיידקים ושמרים טובים. האם התהליך הזה הוא בסדר מבחינה הלכתית? האם זה בכלל הגיוני שיש בו בעיה? כי הרי פעם כולם היו מכינים לחם ככה! זה ממש מדאיג בגלל שזאת שיטה מאוד בריאה ואני אתבאס מאוד אם אצטרך להפסיק... את הסטארטר שמים בכל לחם שמכינים לאחר מכן.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרב חגי בר גיוראùàìä:שלום כבוד הרב רציתי לשאול אם אני מכינה אוכל פרווה (לדוגמא פסטה) בסיר בשרי מותר לי לאכול את הפסטה בקערה חלבית? ואם אכלתי את המאכל הזה אני צריכה לשמור 6 שעות עד שאני יכולה לאכול חלבי?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áהפרדת הכלים (ישיבת בית אל)

הסלפי הכי יצירתי במפרץ אילת: תמנון סקרן החליט לבדוק מקרוב את המצלמה התת־ימית החדשה של החברה להגנת הטבע, וסיפק תיעוד נדיר כשהצמיד את זרועותיו לעדשה (כיפה)

הסדרה המדוברת בעולם של המותג Kérastase, גלוס אבסולו, עכשיו גם בישראל. ליין מוצרים המשלבים מדע מתקדם עם רכיבים משקמים ומטפחים לשיער בריא,  מלא ברק, תנועה ועוצמה (כיפה)

קורין גדעון שיתפה את עוקביה בחרדה שהתעוררה בה לאחר שנחשפה לסרטון שטען כי ניירות הקבלות בחנויות מסרטנים, "מאז, כל קבלה שנותנים לי אני בחרדה. אני מרגישה שזה נכנס לי לתוך האצבעות מחלות". עוד הוסיפה: "פליז תגידו לי שזה בולשיט. אני אוכלת תסביכים" (כיפה)

îàú הרב בנימין במברגרùàìä:שלום אבי נפטר לפני שבועיים. בהלך השבעה קיבלנו המון דברים כמו כלים חד פעמיים סוכר תה קפה שתיה הכל נשאר סגור האם מותר לי לקחת מהבית בו ישבנו שבעה (אצל הוריי) למקום העבודה,שלי?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

שתי תוכניות להתחדשות עירונים בירושלים מבטיחות מאות יחידות דיור חדשות בשכונות קטמונים ופת, והן כוללות 3 מגדלים בגובה עשרות קומות (כיפה)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:האם מותר לקחת בלי רשות. ובלי ידיעה חפצים השייכים להורים או לאחים. במיוחד שיש גם בקשה מפורשת לא לקחת בלי לקבל רשות או לפחות לעדכן. קורה שבעקבות לקיחה כזו של אחד מבני הבית מגיע אח אחר או הורה ולא מוצא את הסוודר/את המעיל/. את החולצה של/ו. אחד האחים פשוט לקח והלך. וזה דרך שבשגרה אצלו. נשמח גם לדעת מה המקורות ההלכתיים כדי לצטט אותם בפני הנער. והאם זו עבירה? ומתוך מה נגזרת - כי זה יעזור בחינוכו. מתוך הבנה ההלכתית של הענין. תודהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:כשמתפללים צריך לשים שני כיסויים על הראש, בכיפה שלנו יש שני כיסויים, ולמי שלא מחשיב אותם שם כובע. האם זה דין? כי אם זה דין אז לכל מי ששם כיפה סרוגה זה שכבה אחת ולא שתיים? או שזה רק מנהג ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áכיפה (ישיבת בית אל)

îàú הרב ש. יוסף וייצןùàìä:כבוד הרב שלום, לפני כשבעה חודשים נפרדתי מבחור. אציין שנפגשנו בטיול כלשהו, ויצאנו לפגישה ראשונה ביחד כמה ימים אחרי, אבל לאחר מכן הוא נשלח למילואים ולא יכלנו להיפגש תקופה ארוכה דיברנו בהודעות, אבל זה ממש לא מה שחיפשתי. אני מחפשת קשר רציני, שיוביל לחתונה ועם המילואים שלו והמרחק הפיזי בין מיקום המגורים שלנו פשוט לא איפשר לנו להיפגש עד שדיברנו על זה והחלטנו לא להמשיך בקשר כי הוא לא רצה "למרוח" אותי עד שהוא יצא ממילואים ונוכל להיפגש. מאז אני מנסה לפתוח את הראש להזדמנויות אחרות, אבל רק המחשבה על להיפגש עם אדם שהוא לא הוא עושה לי רע. אני לא מצליחה להספיק לחשוב עליו, ובכל פעם שני מצליחה לא לחשוב עליו יותר מידי במהלך תקופה מסויימת, פתאום מגיע מישהו או משהו שגורם לזכרונות שלו להציף אותי שוב. אני כבר לא יודעת מה לעשות. מצד אחד אני יודעת שאם אני אפגש עם מישהו אחר אני רק אשווה אותו אליו, אני גם מאוד מפחדת שמה שקרה עם אותו בחור יקרא שוב. אולי עשיתי טעות כשנפרדתי ממנו? האם יכול להיות שפספסתי את הזיווג שלי? האם יש משהו שאפשר לעשות כדי להשתחרר מההרגשה הזאת? ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áהפגישות ומה שמסביב (ישיבת בית אל)

îàú הרב ש. יוסף וייצןùàìä:שלום כבוד הרב , אני כהן וחייל בהסדר, ולצערי יש לי חברים שנפלו במלחמה. וביום הזכרון מכיוון שלא יכולתי לבקר אותם עלו בי הרבה מחשבות על זה. כמובן שאני מודע לאיסור של כהן להתקרב לטומאה אך רציתי לשאול במובן היותר עמוק , מה הסיבה באמת שאסור לי ככהן (שלהגיד את האמת אין בי משהו מיוחד מאחרים) להתקרב לקברים? מה מעבר לפשט של הטומאה הזאת?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áהיטמאות למת (ישיבת בית אל)

îàú הרב ש. יוסף וייצןùàìä:שלום וברכה , אני אישה גרושה עם 3ילדים (בנים- 10,12, 13) , עומדת להתחתן בקרוב עם גרוש +3 (בנות 7,10,14) אנחנו שוקלים מעבר למגורים משותפים כיוון שאנחנו רוצים גם בהמשך ילד/ים משלנו. האם נוכל לקבל עצה האם זה צעד נכון לעשותו? והאם הוא מקובל הלכתית ? הבנתי שיש עניין עם ייחוד של הילדים, מה ניתן לעשות כדי להקל על המצב ? או אולי עדיף בכל אופן להשאר בבתים נפרדים ? ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áבין בני משפחה (ישיבת בית אל)

îàú הרב ש. יוסף וייצןùàìä:האם לא כדאי להתפתח איתה ושהיא תיכנס לטיפול ויהיה לה את המרחב שלה ואני זה שיהיה שיסיע או פשוט יתמוך ולהמשיך את הקשר? התגברות על טראומות בשביל שנינו ביחד זה לא דבר שיעמיק את הקשר? ואם לא מה הכוונה לחכות לה? מפסיקים לדבר? מדברים פעם בשבוע? מה הכוונה בדיוק בשמירת מרחק? אני רוצה אותה והיא אותי היא אמרה שלפעמים בא לה לוותר כי קשה אבל מתגברים על הפחד והיא לא מוכנה להפסיד אותי או את הלב שלי והבנתי שזה אפשרי כל עוד יש בן זוג יציב ובקצב שלה והיא מצד אחר כן רוצה להקים בית ואין לי כוח שוב לנתק קשר הרב אין לי כוח בדידות זה דבר מבאס ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áקשר בגיל צעיר (ישיבת בית אל)

îàú הרב ש. יוסף וייצןùàìä:אני בן 17 קצת על עצמי מבחינה דתית אני חובש כיפה ציצית הולך לבית כנסת שבת בערב מניח תפילין שומר נגיעה אני נקלעתי למצב בחיים שהנוחות שלי מבחינה חברתית היא עם בנות כי לא מצאתי חברים בנים שאני מתחבר אליהם מבחינת תחביבים או הערכים ומצאתי יותר קשר נוח עם בנות שהם רק באופן ידידותי השאלה שלי היא אם זה מותר ואם מותר קשר טלפוני ואם אסור איך מתחילים להוריד את כל החברה שבניתי בסופו של דבר החברה הזאת כן נתנה לי דבר חיובי אחד זה להתגבר טיפה על החרדה החברתית שלי עם בנות תודה מראש כפיר ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áקשר בגיל צעיר (ישיבת בית אל)

îàú הרב פרופ' נריה גוטלùàìä:תודה לרב על התשובה. בהמשך לכך: 1. מה אם אני לא מכיר את האדם, אין לי כל קשר איתו וגם לא יהיה לי? 2. איך אני יודע אם התפילות נעשות לאותו האיש או לא? במקרה של נוצרים אוונגליסטים, מדובר בפרוטסטנטים (לא קתולים) האם זה משנה? תודה רבהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áנצרות ואיסלם (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום כבוד הרב! הנני נמצא בשנת אבל על אבי. לא מכבר הסתיימו 11 החודשים, והפסקתי לומר קדיש (אשכנז). האם אפשר לומר קדיש בסיום מסכת (או בסיום הש"ס) בפרק הזמן הזה שבין סיום ה11 לבין סיום השנה? או שמא יש לחכות רק לערב שבו מתחיל היארצייט?? בתודה מראש!ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áיארצייט ואזכרה (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:בא אליי אדם בכותל תוך כדי שאני קורא תהילים וביקש צדקה. בדרך כלל אני חושש לתת לפושטי יד אקראיים במיוחד שהוא מפריע באמצע תפילה, אבל נפלה עליי רוח והוצאתי לו שטר של 20שח הוא התחיל לבקש ממני 50 שח ״לכבוד שבת״ ופה סירבתי ולאחר מכן כבר עלה בי חשש שנתתי צדקה ל״עני שאינו הגון״ עקב ההתנהגות עזת המצח שלו (הפרעה בתפילה ובקשה של עוד כסף) איך נוהגים במקרה כזה?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:שלום הרב. קראתי לאחרונה מאמר של ת"ח על יחסם של חז"ל למרד בר כוכבא, וכדי לחזק את דברי רבי עקיבא שתמך במרד הוא המעיט בכבודו של רבי יוחנן בן תורתא שחלק עליו. כך למשל כתב: "חייבים להודות שהרבה עשבים עלו כבר על לחיי רבי יוחנן בן תורתא, ועל ר עקיבא לא עלו, וככל הנראה גם לא עתידים לעלות, כי שפתותיו דובבות בקבר מהנאמר בשמו בכל בית-מדרש ובכל מקום עד עצם היום הזה." וכתב שהביקורת על המרד הובאה בשם רבי יוחנן בן תורתא "תוך הדגשה שרק ממי שאינו מזרע ישראל במקור היא יכולה לבא." ו"התבטאותו הקשה כלפי רבי עקיבה היא זו שהביאה רבותינו להתעלם מההונאה שבדבר, וחשפו את מוצאו הלא מזהיר במיוחד." וכן "אין לנו אפילו הלכה אחת משמו, רק ׳התנהגות טובה׳ המוזכרת בשמות רבה." ("בא לפני רבי עקיבא, אמר לו עמוד וקרא בתורה, אמר להם לא עברתי על הפרשה ושבחוהו חכמים, הוי אז ראה ויספרה." ובניגוד לדברי אותו מאמר, נפסק לדינא בשו"ע קלט, א). ובאותו ענין: "ומי שגדל בבית תלמידי חכמים, כמה אפיזודה זו, הופכת מעמד זה למגוחך ומבליטה דבר הרבה יותר חמור. הלא מעולם לא נזקקו חכמים להכנה כדי לקרוא בתורה, ורבי יוחנן בן תורתא אינו מסוגל!" ועל דרשת רבי יוחנן בן תורתא "דובב שפתי ישנים – אע"פ שמת שפתותיו רוחשות בקבר" כתב: "אמירה חשובה ללא ספק, אך אמירה שתעלה יותר קרנו של רבי עקיבה מקרנו הוא. מכל מקום, שני מאמרים אלה, מצביעים על אישיות שהאירה רושם קל בלבד, ובתחום מוסרי אנושי בלבד – אף אם אני רחוק מאד מלזלזל בכך - אבל לא בתחום של ההנהגה התורנית הילכתית." רציתי לשאול את הרב האם מחמת אופן ביטוי מזלזל כזה כלפי תנא יש מקום להתייחס לאותו ת"ח כמבזה ת"ח ולהימנע מלקבל ממנו תורה ושמא אפילו לדונו כאפיקורוס זה המבזה ת"ח, או שדברים כאלה הם בכלל הרב ותלמידו העוסקים בתורה נעשים אויבים זה לזה ואת והב בסופה. יורנו המורה לצדקה ושכרו כפול מן השמיים. ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áללמוד תורה מאחרים (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:שלום לכבוד הרב. האם בצפירה ביום הזיכרון וביום השואה שעומדים האם כדאי להגיד פרק תהילים או משניות או ללמוד או לשתוק? תודה רבהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áימי הזיכרון והעצמאות (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:במחילה על ההפרעה לרב אך נראה לי שהשאלה היא על הפסק של גדולי ישראל שא. אין להשתמש בפלפון שאינו מאושר (דהיינו, ללא גישה לאינטרנט וללא הודעות) ב. השימוש באינטרנט מותר לצרכי עבודה בלבד, לא בבית ועם החסימה הגבוהה ביותר. בנוסף, כיצד באינטרנט רימון מאפשרים (בדרגות בסיסית ובינונית עכ"פ) לראות תמונות שאינן צנועות?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áגדולי ישראל ורבנים (ישיבת בית אל)

îàú הרב חגי בר גיוראùàìä:לפני החתונה, בעלי הביא שני עדים מטעמו. אחד מהם, נקרא לו שמשון. שמשון ואבא של בעלי הם בני דודים. האם שמשון נחשב לעד פסול?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áחופה וקידושין (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום, אני נער שחי בסביבה חילונית, אני מתכנן החופש לפתוח עסק על מנת להרוויח כסף שכחלק מהעבודה אני אמליץ לאנשים על מוצרי חשמל. השאלה שלי : האם יש חשש לאיסור בכך שאמליץ לאנשים על מחשבים, שכמובן שיוכלו לעשות בהם דבר איסור. אך מנגד בכל דבר שאני ממליץ יכול להיות חשש לדבר איסור, כגון מכונית, שעלולה להיות משומשת בשבת וכו. ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרב יהודה אודסרùàìä:כבוד הרב שלום וברכה, ברצוני לשאול לגבי כשרותה של עסקת השקעה שהוצעה לי: חבר העוסק בניכיון צקים ומתן הלוואות הציע לי להשקיע אצלו סכום כספי חודשי. לפי ההסכם בינינו: 1. החבר מלווה את הכספים לצדדים שלישיים בריבית של 8%–12% לחודש. 2. חלוקת הרווחים היא 40% עבורי ו-60% עבורו, כאשר הוא האחראי הבלעדי מול הלקוחות (הם אינם מכירים אותי), והוא זה שסופג את ההפסדים במקרה של תקלות או אי-פירעון. 3. ביני לבין החבר ייחתם "היתר עסקה" כדין, המסדיר את העבודה המשותפת שלנו כהשקעה. הבעיה: החבר עצמו אינו חותם על "היתר עסקה" מול הלקוחות הסופיים (הלווים), מטעמים אישיים של חוסר אמונה. שאלתי היא: האם העובדה שביני לבין השותף קיים היתר עסקה מתירה לי להשתתף ברווחים שמקורם בהלוואות בריבית שניתנו ללא היתר עסקה? האם יש כאן חשש של "מסייע ידי עוברי עבירה" או בעיה אחרת של ריבית? בברכה ותודה.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áריבית, השקעות ובנקים (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום הרב אם חטאתי ח"ו {לדוגמא בלשון הרע} ואני רוצה לתקן את החטא, ידוע שחלק מהחזרה בתשובה היא בוידוי באיזה וידוי מדובר? שבתחנון? בברכת שומע תפילה? או סתם מתי שאני רוצה? תודה רבהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áהדרכות לבעלי תשובה (ישיבת בית אל)