על פי המתווה המסתמן שצה"ל מקדם, לוחמות השריון יעברו הכשרה בבסיס שהוא לא שיזפון, ובנוסף הלוחמות יפעלו ביחידה ייעודית שלא תהיה פתוחה לגיוס ביינישים (כיפה)

מאת הרב נועם דביר מייזלסשאלה:הרב שלום וברכה, אני בחור ישיבה ליטאי, ופונה אליך בעניין שמטריד את מנוחתי מזה חודשים ארוכים. מדובר במעמדה של תורת הקבלה – ספר הזוהר, והתנועות שהסתעפו ממנו (החסידות ומקובלי זמננו). חונכתי להאמין בתורה שעוברת במסורת צרופה, דור אחר דור, מרב לתלמיד. בתורת הנגלה – מהמשנה, הגמרא, הגאונים והראשונים – יש לנו רצף היסטורי מוכח, כתבי יד אמינים, ודיונים פתוחים שאינם תלויים באדם יחיד. לעומת זאת, בתורת "הנסתר" אנו פוגשים תופעה תמוהה: לפתע פתאום, בסוף המאה ה-13 בספרד, צץ לו חיבור מקיף שאף אחד מהראשונים או הגאונים שלפניו לא הכיר, והוא מיוחס לתנא רשב"י שחי כאלף שנים קודם לכן, מבלי שיהיה לכך שום זכר ברור בכתבי המזרח או אצל תלמידי רשב"י עצמם. מוצאו של הספר מרוכז כולו סביב דמותו של רבי משה די ליאון. בספר היוחסין לרבי אברהם זכות מובאת עדותו המפורסמת של רבי יצחק דמן עכו, שפגש את אלמנתו של רמ"ד, והיא העידה בקולה שבעלה כתב את הספר ממוחו הקדח לצורכי פרנסה, ותלה זאת באילן גדול. מעבר לעדות ההיסטורית, הספר עצמו גדוש בראיות פנימיות למקורו המאוחר: אנכרוניזמים: מופיעים בו שמות של אמוראים שחיו מאות שנים אחרי רשב"י. לשון הספר: חוקרי הלשון (ומחברי ספרים כמו מטפחת ספרים ליעב"ץ וויכוח על חכמת הקבלה לשד"ל) הראו שהארמית של הזוהר היא ארמית מלאכותית, השזורה בתחביר ובמושגים של השפה הספרדית והפילוסופיה של ימי הביניים, ואינה דומה לארמית הגלילית של חז"ל. שיבושי פסוקים: הספר מצטט משפטים בלשון "דכתיב" שאינם קיימים כלל בתנ"ך, או משבש פסוקים קיימים (כמו הציטוט בחלק ג רמ"ד: "דכתיב שמעו שמוע רגזו שפתיי", שאינו פסוק במקרא). אך החשש הגדול ביותר הוא בתחום האמונה הטהורה. המושגים המובאים בזוהר נראים, במבט רציונלי, כסותרים את אחדות האל המוחלטת שלימד הרמב"ם. חלוקת האלוקות לעשר ספירות, הפיצול המושגי בין "קודשא בריך הוא" ל"שכינתיה" כשני כוחות הפועלים כביכול בנפרד, ומושגים של "זיווגים" בעולמות העליונים – כל אלו מעוררים תחושה קשה של הכנסת רעיונות זרים, הדומים דמיון מטריד לתיאולוגיה הנוצרית. ההיסטוריה מראה שברגע שהספר התקבל, חל איסור לפקפק בו, וכל מי שהעז לערער – צונזר ונרדף. כך קרה, למשל, לחלק מדבריו החריפים של הנודע ביהודה (במהדורה תניינה, יורה דעה סימן צ"ג) שיצא נגד המנהגים המיסטיים של המקובלים בדורו וכינה אותם "מכה מהלכת", דברים שצונזרו או עומעמו בדפוסים מאוחרים. בנוסף, הפלטפורמה הזו הולידה לאורך הדורות תנועות קיצוניות: מהשבתאות ועד לעיוותים מודרניים. בחסידות (ובפרט בחב"ד וברסלב) הוכנס מושג ה"צדיק" כצינור הכרחי לעבודת השם – תפיסה שמזכירה את דור אנוש שתיווכו בין האדם לאל, ומעניקה לרבנים כוח מוחלט שלעיתים עוקר את עיקרי ההלכה (כפי שרואים בכתות קיצוניות בימינו דוגמת לב טהור או אנשי ברלנד, השואבים לגיטימציה מההתפארות העצמית של ה"צדיק" המופיעה בזוהר). אפילו התיאורים המיסטיים של הבעש"ט (כמו עליית הנשמה שלו, פגישתו עם המשיח, או הלימוד מפי אחיה השילוני שחי אלפי שנים לפניו) או התיאורים הסומטיים והתמוהים ב"ספר החזיונות" למהרח"ו, נראים כהעתק של סיפורי נביאי שקר מדתות אחרות. שאלתי הגדולה היא: איך זה התקבל כך בעם ישראל? איך קרה שרבי יוסף קארו, שבעצמו הלך שבי אחר תורת הסוד והעיד ב"מגיד מישרים" על מלאך שמכתיב לו את אורחות חייו, הפך לפוסק המוחלט, ואף הכניס לשולחן ערוך פסיקות שמקורן אך ורק בזוהר (כמו ביטול הנחת תפילין בחול המועד, מנהג שאין לו שום מקור בגמרא או בראשונים הרציונליים)? קשה לי מאוד לשמור על הלכות שמקורן אינו במסורת ההלכתית הבהירה, ואני מוצא מנוח רק בצורת החשיבה הבהירה והאמיתית של הרמב"ם ביד החזקה ובמורה נבוכים. מדוע הציבור הליטאי של ימינו, שנלחם בעבר בחרמה בחסידות ובשינוי המנהגים, אימץ בסופו של דבר את עולם המושגים הקבלי והפסיק להילחם על הרציונליזם המקורי? אשמח מאוד להתייחסותך המחכימה. בכבוד רב ובציפייה לתשובה, צבילחץ לתשובהלשאלות נוספות ביסודות האמונה (ישיבת בית אל)

מאת הרב דניאל קירששאלה:שלום רב. אני מתפלל במיניין שקרוי ומוקדש לאחד מחללי המערכה האחרונה. מתברר כי מדובר בבחור שחגג במסיבת הנובה, על כל המשתמע. האם זה בעייתי שהמניין על שמו? (מחלל שבת, וכו כל נסיבות המסיבה ואכמל..) או שזה דווקא ראוי ויהיה לו לעילוי נשמה?לחץ לתשובהלשאלות נוספות בשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

מאת הרב רפאל וסרטילשאלה:שלום כבוד הרב אני ברוך השם בקבוצה שיש בה לימוד מתוך אור החיים הקדוש מצרפת קטע שנשלח בקבוצה ויש לי שאלה: "הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָֽגַע" *שואל האור החיים:* למי ה אומר להתבדל מהעדה בשביל שלא יפגעו מהמשחית שיוצא לחבל, למשה ואהרון? האם יש סיכוי שהמשחית היה פוגע במשה ואהרון חלילה וודאי שלא! אז למי אומר ה להיבדל? *מיישב האור החיים:* הסיפור פה היה כך: באו קורח ועדתו, ומלינים על משה אומר להם משה *בוקר ויודע ה* - בבוקר נקריב כולנו קורבנות ונראה במי ה בוחר. אבל בלילה שלפני הולך קורח ומסתובב אצל כל השבטים ומשכנע אותם בדברי ליצנות להצטרף אליו. והוא מצליח... וזה מה שכתוב ויקהל קורח את כל העדה וכל העם מצטרף אליו להקריב את הקרבן כנגד משה, למרות שבהתחלה הם לא היו איתו. *ולפי זה מבאר האור החיים:* ה רואה את זה ורצונו עז להציל את עמ"י הטועים. אבל הוא לא יכול פשוט לומר להם להיבדל מהעדה בשביל שינצלו, כי סוף כל סוף הם כן הלכו אחרי קורח. אז ה בחר בדרך אחרת, יצירתית, להציל אותם. הוא אומר למשה *הבדלו מתוך העדה* מיד משה תוהה למי ה מתכוון? לי ולאהרון? הרי אנחנו בטוח לא נינזק למרות שהמשחית יורד. ואז מבין משה שה באהבתו את ישראל רק רוצה לעורר אותו לבקש רחמים על עם ישראל, ורומז לו שהמשחית יכול לפגוע פה בכולם ומיד משה מבין את הרמז, ומבקש רחמים על כל העם - *האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף?* ורק בזכות זה עם ישראל ניצל. ועל זה אומר האור החיים: *הצצתי וראיתי כי דברי ה כאן הם רפואה ותעלה לעדת ישראל* ״ השאלה: למה רשום סוף כל סוף? האם הכוונה היא לבציניות? יענו ״סוף כל סוף״ לא באמת? או שהכוונה שהשם כן רצה שעם ישראל ילך עם קרח? תודה מראשלחץ לתשובהלשאלות נוספות בשאלות פרטיות בסוגיות שונות (ישיבת בית אל)

מאת הרב רפאל וסרטילשאלה:בפרשת בהעלותך פרק ח פסוקים טו ואילך מצוין שהלוים קבלו את תפקיד הבכורים להקריב קרבנות עקב חטא העגל. מדוע נשלל תפקיד זה מהבכורים, האם הקב"ה לא סלח לעם ישראל על חטא העגל והרי כשעלה משה לבקש את הסליחה ולקבל את הלוחות השנים אמר הקב"ה במפורש "סלחתי כדבריך"?לחץ לתשובהלשאלות נוספות בשאלות פרטיות בסוגיות שונות (ישיבת בית אל)

מאת הרב רפאל וסרטילשאלה:שולם וברכה כבוד הרב, בספר דברים פרק כ"א "כי תצא למלחמה..." הבנתי שהתורה מדברת על איך להתנהג עם שבויות מעם אחר, אני מבינה מהכתוב שהתורה באה לתת מענה לאגו שהוא לא יחריף. אבל איך יתכן שהתורה בכלל לא מייחסת חשיבות לאישה באותה סיטואציה? התורה מנחה לגלח לה את הראש ולהפשיט ממנה את הבגדים שהגיע איתה מהבית ואני באמת מנסה להבין איך דווקא שם במקום החשוך התורה לא באה ומסבירה לו שעליו להיות "פחות רשע" ולכבדה כי היא אישה? התורה מתמקדת באותה סיטואציה רק ביצר שלו ובמענה לאגו אני מבינה שאי אפשר לתת ביקורת למי שלא מקשיב אבל דווקא שם התזכורת היא לטובת היצר איך יתכן? לחץ לתשובהלשאלות נוספות בשאלות פרטיות בסוגיות שונות (ישיבת בית אל)

ראש מועצת שומרון יוסי דגן העניק במעמד, מח"ט אפרים, צל"ש אזרחי לרבש"ץ היישוב סלעית רועי דמתי, שירה במחבל תוך סיכון חייו ומנע אסון כבד. רבש"צ סלעית אמר: "הכדור פספס אותי בסנטימטרים, זה היה נס". יוסי דגן הודה לו: "חתרת למגע - והצלת חיים רבים, עם ישראל מצדיע לך!" (כיפה)

מאת הרה"ג יעקב אריאלשאלה:האם ניתן לברך ברכת המינים על יהודי ששולח את בנו ללמוד בבית ספר דו לשונילחץ לתשובהלשאלות נוספות בהיחס לרשעים (ישיבת בית אל)

מאת הרה"ג יעקב אריאלשאלה:שלום כבוד הרב! אני מסיים שיעור א ולמדתי עכשיו שאסור לכסוס ציפורנים בשבת., כמובן שקיבלתי על עצמי להפסיק עם כך מיידית הבעיה שלי היא שאני עושה את זה בלי לשים לב בכלל ובלי מודעות בכלל הרבה פעמים א. איך אני עושה תשובה על כל השבתות עד עכשיו שכססתי ציפורניים בשבת ב. אם אתפוס את עצמי בשבת כוסס אפסיק אך הרבה פעמים אני לא שם לב לזה בכלל כמו שציינתי, האם זה נחשב שוגג? אונס? צריך לעשות על זה תשובה? ג. שאתפוס עצמי בשבת שוב כוסס בטעות, אחרי שמייד אפסיק איך אוכל לעשות תשובה על כך. ד. איסור על כסיסת ציפורניים בשבת הוא מדרבנן או מדאורייתא? ועוד שתי שאלות אחרות האם אפשר בשבת להרטיב טיפה את השיער בבוקר ולהעביר עליו מגבת בלי להפעיל לחץ של המגבת על הראש והאם אפשר בשבת להשתמש במסרק לא צפוף אבל רגיל בידיעה שמסרק כזה לא אמור לתלוש שערות תודה רבה הרב!לחץ לתשובהלשאלות נוספות בשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

כשאין לי כוח להכין מגוון של מנות עיקריות ותוספות, אני מכינה את התבשיל הזה של בשר ותפוחי אדמה בסיר אחד ומגישה על אורז לבן. כולם זוללים אותו (כיפה)

מאת הרב נועם דביר מייזלסשאלה:בתיקון שבועות מקובל לקרוא את כל ספרי התנך תחילה וסוף. בסיום כל ספר יש ניקוד הנקרא קישוטי כלה. ומקובל לכוון בפסוק האחרון מילה שניה אות ראשונה ואחרונה וכן מילה לפני האחרונה אות ראשונה ואחרונה בניקוד קובוץ וקמץ. מדוע דווקא מילים אלה נבחרו ומדוע דוקא אותיות אלה ומדוע דוקא ניקוד זה?לחץ לתשובהלשאלות נוספות בשבועות (ישיבת בית אל)

מאת הרב דניאל קירששאלה:מדוע אם יוצקים לכוס ולאחר השתיה רוצים להחזיר, יש למזוג מהבקבוק לכוס עוד קצת ואז למזוג את הכוס ולהחזיר את תכולתה לבקבוק ובכך זה לא נקרא יין פגום. מה הסיבה לכך והאם יש שיעור כמה למזוג מהבקבוק לכוס? ומה קורה אם נגמר היין בבקבוק האם ניתן להשתמש שוב בתכולת הכוס אם נשארו נניח כמה טיפות של יין בבקבוק? ידוע שאסור לשתות מבקבוק היין של הקידוש לפני המזיגה לכוס, וזה נקרא יין פגום. מה הסיבה לכך?לחץ לתשובהלשאלות נוספות בהיין והגביע (ישיבת בית אל)

מאת הרב דניאל קירששאלה:האם הנוסח של הוידוי שצריך לומר על חטא פרטי מסוים [לדוגמא לשון הרע] הוא הנוסח של הוידוי בתחנון, או שזה הנוסח של הוידוי שניתן להוסיף בברכת שומע תפילה, או שזה נוסח אחר? אם כן מה הוא?לחץ לתשובהלשאלות נוספות בהדרכות לבעלי תשובה (ישיבת בית אל)

(כיפה)

(כיפה)

מאת הרב דניאל קירששאלה:שלום הרב. לאחרונה ברחוב בו אנו מתגוררים התלהמו הרוחות סביב זריקת לחם לפח. ישנם דיירים אשר מעדיפים לשים את הלחם על הגדר הסמוכה לחדר האשפה ולא בתוך חדר האשפה, הדבר מסב צער ונזק לדיירים הסמוכים לגדר זו. איך צריך לנהוג בעניין הלחם? והאם יש הבדל בעניין בין בני אשכנז לעדות המזרח?לחץ לתשובהלשאלות נוספות בביזוי אוכלים ובל תשחית (ישיבת בית אל)

מאת הרב דניאל קירששאלה:כבוד הרב שלום, לאחרונה קורה לי לעיתים יחסית קרובות שאני אוכלת בשר ואז שוכחת שאכלתי ואוכלת חלב ורק אחרי הרבה זמן שסיימתי לאכול את החלבי אני נזכרת שאכלתי בשר. מה לעשות בסיטואציה כזאת? לחץ לתשובהלשאלות נוספות בהמתנה ביניהם (ישיבת בית אל)

מאת הרב אליקים לבנוןשאלה:שלום כבוד הרב, אנחנו לומדים בישיבה בכיתה ט עם פנימיה. תלמיד בשכבה עשה מעשים מגונים כלפי תלמיד אחר. הישיבה יודעת ומטפלת, ובחרו להשאיר אותו.(השאירו אותו מטעמי בטיחות לחייו...) שאלתנו לדעת על פי דעת תורה איך יש להתייחס לתלמיד הפוגע? האם להתחבר אליו כרגיל או שמא "אל תתחבר לרשע" ו"ותצילנו.. מחבר רע"? יש לציין שיחס החברים אליו יכול להשפיע עליו לטובה או לרעה. תודה רבה מראש כבוד הרב.לחץ לתשובהלשאלות נוספות בחינוך כללי (ישיבת בית אל)

מאת הרב אליקים לבנוןשאלה:ידוע שהר סיני נקרא על שם שנאת העמים את ישראל שקיבלו את התורה. ועל פי האגדה הציע הקב"ה לכל העמים את התורה והם סרבו לקבלה, אז על מה הטרוניה והשנאה הרי הם עצמם סרבו? ועוד עם ישראל סובל במשך דורות וגם בתקופתינו, ואם כן מה סיבת השנאה של העמים את ישראל?לחץ לתשובהלשאלות נוספות בגוים והיחס אליהם (ישיבת בית אל)

מאת הרב אליקים לבנוןשאלה:שלום לרב, אשמח אם הרב יוכל לעשות לי סדר: האם מותר לגלח את הזקן עם מכונת תספורת/ מכונת גילוח? האם יש הגבלה על המספר איתו ניתן לגלח? האם מותר לגלח בעזרת מספריים? תודה רבהלחץ לתשובהלשאלות נוספות בזקן ופיאות (ישיבת בית אל)

מאת הרב אליקים לבנוןשאלה:אני מעוניין לעבור טיפול שיניים אסתטי, וקיבלתי מספר הצעות מחיר. מרופאים יהודים המחירים נעים בין 15,000 ל־18,000 ש״ח, בעוד שמרופאים ערבים המחירים נעים בין 9,000 ל־12,000 ש״ח. לפי מה שבדקתי, מדובר באותם חומרים, ואף התרשמתי שהרופאים הערבים מבצעים עבודה יותר יפה, ברמה גבוהה מאוד ומקצועית. רציתי לשאול האם יש מניעה כלשהי מבחינה הלכתית או אחרת לפנות לרופא ערבי במקרה כזה?לחץ לתשובהלשאלות נוספות בגוים והיחס אליהם (ישיבת בית אל)

מאת כולל הלכה בית אלשאלה:יש לנו בחדר השינה שירותים ומקלחת ביחד. הדלת של השירותים כל הזמן פתוחה, אבל האסלה סגורה כל הזמן ולא מריחים ריח מהשירותים. אם עומדים רחוק מהשירותים, בערך 2 מטר, האם ניתן לברך ולהגיד "אמן" באותו החדר והאם ניתן להגיד "שמע ישראל"? ואם נמצאים בסלון או במטבח שזה רחוק מחדר השינה ולא רואים בכלל את השירותים, מותר לברך, להתפלל, לענות ולהגיד אמן? כל הברכות, התפילות, אמירת המילה "אמן", זה לא לבטלה? לחץ לתשובהלשאלות נוספות בשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

מאת הרב יצחק בן יוסףשאלה:אשמח לדעת על השם שילה לבן ומה משמעותו האם השם טוב לתינוק?לחץ לתשובהלשאלות נוספות בקריאת שמות ושינויים (ישיבת בית אל)

מאת הרב דניאל קירששאלה:לפי מה שכבוד הרב דב ליאור כתב כאן, שניתן לראות מקומות המכוסים באחותו, ולדוגמא אם אינה עם שרוולים. כמובן שלא ערווה ממש וכו. האם לפ"ז ניתן להקל לראות את אחותי עם גופיה?לחץ לתשובהלשאלות נוספות בבין בני משפחה (ישיבת בית אל)

מאת הרב רפאל וסרטילשאלה:מחפש הסבר על המדרש בספר "שבלי הלקט" סימן שמונה-עשרה, על תפילת שמונה עשרה. לחץ לתשובהלשאלות נוספות בשאלות פרטיות בסוגיות שונות (ישיבת בית אל)

מאת הרב דניאל קירששאלה:שלום לכבוד הרב, אני משתדל לחיות מתוך אמונה שהקב"ה משגיח על כל מה שקורה בעולם, ושאין דברים שקורים במקרה בלבד. לכן לפעמים אני מתבונן גם בדברים קטנים שאני רואה או פוגש במהלך היום ותוהה אם יש בהם מסר או רמז עבורי. לפני כשנה הכרתי בחורה שהתאהבתי בה מאוד, אך בסופו של דבר כל אחד המשיך בדרכו ומאז לא נפגשנו. במשך הזמן התפללתי לקב"ה שאזכה לפגוש אותה שוב, ואם זה רצונו – אולי אף להקים איתה בית. לאחרונה, בזמן שישבתי בבית המדרש, ראיתי על השולחן סידור שהיה כתוב עליו השם שלה. הדבר גרם לי לחשוב שאולי הקב"ה רומז לי משהו דרך המקרה הזה. רציתי לשאול: האם נכון מבחינה הלכתית והשקפתית להתייחס לדברים כאלה כאל רמזים אפשריים מהקב"ה, או שיש בכך בעיה של חיפוש סימנים שאינו ראוי, ואולי זה נוגע לעניין של "תמים תהיה עם ה אלוקיך"? חשוב לי להדגיש שאיני מתכוון לקבל החלטות או לבסס את עתידי על סמך מקרה כזה בלבד, אלא רק להבין האם עצם ההסתכלות הזו נכונה או שמא היא הסתכלות שאינה רצויה. תודה רבה לרב, וסליחה על האריכות.לחץ לתשובהלשאלות נוספות בהדרכות בעבודת ה' (ישיבת בית אל)

מאת הרב דניאל קירששאלה:שלום כבוד הרב. רציתי לדעת אם יש ספר שהוא כמו חק לישראל שמאגד תורה משנה גמרא נביאים כתובים והלכה פסוקה אבל שהכול מתקשר לפרשת השבוע. לדוגמא: תורה: משפטים: לא יאכל גדי בחלב אימו, נביאים:(לא נראה לי שיש משהו שקשור) כתובים: (גם) הלכה פסוקה: שאסור לאכול בשר וחלב וגם עוף וכאלה. (מקווה שהשאלה ברורה תודה מראש)לחץ לתשובהלשאלות נוספות במה ללמוד? (ישיבת בית אל)

מאת הרב רפאל וסרטילשאלה:שָׁלוֹם לָרַבָּנִים! נִסִּיתִי לַעֲנוֹת לְעַצְמִי עַל הַשְּׁאֵלָה הַבָּאָה, וַאֲנִי רַק מְחַכֶּה לְהַסְכָּמָה מִצִּדְּכֶם אִם דָּבָר זֶה יָכוֹל לְהַוּוֹת פֵּרוּשׁ לַנּוֹשֵׂא שֶׁהֶעֱלֵיתִי. אַרְבַּע פְּעָמִים מֻזְכָּר בְּשִׁיר הַשִּׁירִים "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַם", ופירש"י ע"פ הַמִּדְרָשׁ "בְּנוֹת יְרוּשָׁלַם" אֵלּוּ הָאֻמּוֹת. וְשָׁם בְּפֶרֶק ג פָּסוּק י אוֹמֵר: "תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָם". אִם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַם הָרִאשׁוֹן מֵעִיד שֶׁהָיוּ הָאֻמּוֹת, אָז וַדַּאי שֶׁתּוֹכוֹ הָיָה רָצוּף בְּאַהֲבַת ה, הֱיוֹת וְזִוּוּגוֹ אוּלַי הַזְּמַנִּי הָיָה מִבְּנוֹת אֻמּוֹת הָעוֹלָם הָרוֹאֶה בְּקַלְקָלָתָהּ וְדָבֵק בַּה. תּוֹכוֹ הָיָה רָצוּף, מְצֻפֶּה כְּמִּרְצֶפֶת הַמְּטֻיָּח בְּאַהֲבַת הַמָּקוֹם ב"ה בְּתוֹכוֹ כְּבָרוֹ. כְּלוֹמַר כִּוֵּן שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אֶת אַהֲבָתוֹ אֶל הקב"ה וְלֹא אֶל אוֹתָהּ בַּת יְרוּשָׁלַם שֶׁהִיא מֵהָאֻמּוֹת. וּבְפָסוּק י"א הוּא אוֹמֵר: "צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן" (ופירש"י: בָּנִים שֶׁמְּצֻיָּנִין לוֹ בְּמִלָּה וּבִתְפִלִּין וּבְצִיצִית - הַיְנוּ, מְעִידִין בָּהּ שֶׁמִּבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הִיא, שֶׁהֵן בָּנוֹת לַמְּצֻיָּנִין לְעֵיל) "בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה". בְּתוֹדָה מֵרֹאשׁ! לחץ לתשובהלשאלות נוספות בשאלות פרטיות בסוגיות שונות (ישיבת בית אל)

מאת הרב רפאל וסרטילשאלה:שלום כבוד הרב מה הפירוש נגה נפשות? ומהו פירוש הפסוק (תהילים נא,ח) :״ הן אמת חפצת בטחות ובסתום חכמה תודיעני״ תודה רבה מראשלחץ לתשובהלשאלות נוספות בשאלות פרטיות בסוגיות שונות (ישיבת בית אל)

מאת הרב רפאל וסרטילשאלה:ישר כח לרב על התשובה. מדוע נוסח ספרד החליטו דוקא לומר דור ודור במוסף (ולא בשחרית או במנחה למשל)?לחץ לתשובהלשאלות נוספות בקדושה (ישיבת בית אל)