îàú הרב בנימין במברגרùàìä:שכחתי את התפילין בבית האם להתפלל הכל במניין וכשיהיה לי תפילין (כנראה אחרי שמונה עשרה) להגיד רק שמע או לחכות וכשיהיה לי תפילין להתפלל הכל לבדìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áהנחת התפילין (ישיבת בית אל)

îàú הרב נועם דביר מייזלס ùàìä:שלום רב. כמה שאלות על מקרה שאני עכשיו גמרתי את התפילה ו"מאחורי" יש מתפלל שעדיין בשמונה עשרה (אני אשכנזי - נוסח אשכנז אם זה משנה): 1. האם עוצרים לפני "עושה שלום", או לפני "יהיו לרצון" (השני), או לפני אלקי נצור, או לפני "יהיו לרצון" (הראשון)? 2. האם לענות "ברוך הוא וברוך שמו" (מנהג) אם אני במצב זה, או שרק לענות את ה"אמן" (חיוב)? 3. האם מותר להמשיך להתפלל אם אני במצב זה? (כלומר, לומר את ה"אשמנו בגדנו" וכו לפני "עושה שלום", והוא הדין "אשרי" או "אל ארך אפיים אם אין תחנון)? 4. אם המתפלל הוא לא ישר מאחורי אלא מן הצד, האם ישיבה ונפילת אפיים בתחנון (לאשכנזים) זה נחשב ה"שעת הדחק"/דיעבד שבו כותב המ"ב שניתן ללכת אחורה? 5. בהנחה שהתשובה ל-3 הייתה שמותר להמשיך להתפלל: אם לא ניתן ללכת אחורה ולשבת (בין אם הוא ממש מאחורי ובין אם התשובה לשאלה הקודמת היא שאין ללכת אחורה), האם להגיד את הנפילת אפיים בעמידה (ואם כן, האם לשים את הראש על השעון בעמידה או שלא לשים את הראש על השעון?), או לא להגיד, ולחכות עד שהמתפלל מאחורי יסיים? 6.אם מאחורי אין אף אחד, ואמרתי כבר "עושה שלום", אך ברדיוס ד אמות מלפני יש מתפלל, האם מותר לי לשבת לצורך נפילת אפיים או שעלי למצוא מקום בריחוק ד אמות מכל המתפללים (ואם אין מקום רחוק ממתפלל ד אמות אז זה כמו המצב בשאלה 4)? עוד שאלה אחת שעלתה לי בעקבות שאלה 3: 7. אבי נוהג לומר את ה"אשמנו בגדנו" רק בשני וחמישי. אם אני בבית כנסת שאומרים כל יום אז לומר בכל יום (ואם לא אז האם יש ענין להכות על החזה משום "לא תתגודדו"?)? ומה לגבי במנחה? (ואם התשובה לשאלה 3 היא שמותר להתפלל גם כשעוד לא אמרת "עושה שלום", האם גם אז יש לי לנהוג כפי שמקובל בבית הכנסת או שבמקרה כזה - לא?). עוד שאלות שלא בענין הנ"ל: 8. ברור שאם אני שומע קדיש עם "ויצמח פורקניה" - אני עונה אמן לחלק הזה (אע"פ שזה משבש את הכונה לאמן יהא שמיה רבא אח"כ), אבל אם אני בפסוקי דזמרה (לא עונים בריך הוא) או בין הפרקים בקריאת שמע (אנורים לענות רק "אמן") - האם גם אז לענות לויצמח פורקניה? 9. אם החזן יותר מהיר ממני, מה יותר חשוב להספיק לומר לפני קריאת התורה: בריך שמיה או "לך השם הגדולה" וכו. תודה רבה!ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאר חלקי התפילה (ישיבת בית אל)

îàú הרב בנימין במברגרùàìä:לברכת אשר יצר מסמיכים את אלוקי נשמה ושאר ברכות התורה. אז איך זה עובד עם הסדר לבוקר לעיל?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áבבוקר (ישיבת בית אל)

îàú הרב עזריה אריאלùàìä:שלום רב. אני חייב להבהיר את המציאות ואת השאלה. כשהחלק הסתום עם האינטרקום בימין והדלת בשמאל, אין שאלה היכן לקבוע מזוזה. כי הדלת מרוחקת 2 מטר מקיר ימין. ולכך התייחסה תשובתכם. אך אני התכוונתי כשהחלק השמאלי סתום והחלק הימני הוא דלת. ואותה דלת [בעצם כל הקונסטרוקציה הענקית של הפתח] קבועה בסוף צורת הפתח מאבן בולטת (שבכך עסקה השאלה המקורית של משקוף בתוך משקןף). בשאלה התכוונתי, האם נכון בכה"ג לומר שכל הדלת מוקפת במשקוף ומזוזות משלה ולכן יש לקבוע על משקוף הדלת ולא על צוה"פ מאבן, או שסמיכות צירי הדלת לקיר האבן עדיין מחשיבה את האבן לצורת הפתח העיקרית. [תוספת חשובה: בין צירי הדלת מימין לצוה"פ מהאבן יש מסגרת אלומיניום בעובי כ-3 ס"מ. אך אני מסופק האם להחשיב את זה כמשקוף לדלת, מפני שהמסגרת מקיפה את כל המבנה הענק והכבד והיא חלק מהיציבות שדרושה לו, ואולי יש להחשיבה כדלת עצמה ולא כמשקוף לדלת] סליחה על האריכות ומקווה שמובן. ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áמזוזה (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום כבוד הרב שמעתי שיש לברך על שניצל עוף מזונות בגלל הציפוי שלו שהוא מפירורי לחם האם נכון הדברìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרב עזריה אריאלùàìä:ב"ה שלום כבוד הרב ספר החינוך מצוה קמט - שלא יכנסו הכהנים למקדש מגודלי שער. [ויקרא י, ו] והרמב"ן זכרונו לברכה כתב כי פרוע הראש שלא יכנס למקדש מעלה היא מדבריהם ולא מדאורייתא, וראיותיו בספרו, ואמר שלא בא הכתוב לאסור אלא קריבה לעבודה, והוא בכלל לאו דבעל מום שעבד. וכתב עוד שאף חכמים לא אסרו אלא המקום הנקרא בין האולם ולמזבח, אבל כנגד המזבח עצמו שהוא שתים ושלשים אמה (16 מטר), כמו ששנינו [תמיד פ"ג מ"א] המזבח שתים ושלשים אמה בין האולם ולמזבח שתים ועשרים (כ 11 מטר). לא אסרו. יש לי דגם של בית המקדש מהנ"ל, אני מבין שכהן יכול לעלות ע"ג המזבח לעמוד מצידיו ורק בין הצלע שלו שפונה למערב ולאולם אסור לו אכן ? תודה ממשה ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áהמקדש והקרבנות (ישיבת בית אל)

בריאיון לתכנית "פגישה עם רוני קובן" בכאן 11, כוכב "הפטריוטים" גיא מרוז מספר למה החליט ללכת לתוכנית ולמה הוא נשאר שם, על התגובות הקשות והביקורת של חבריו משמאל, ועל האהבה שהוא מקבל מהצד הימני של המפה | הצצה (כיפה)

îàú הרב פרופ' נריה גוטלùàìä:שלום הרב. אני לומד משניות בכורות ומתקשה להבין את פסולי העבודה. ודאי שאם התורה אוסרת אז אסור, אבל האם אפשר להבין מה הבעייה בכהן נמוך, שמן, כושי, עם ברכיים עקומות, קירח וכו? האם מראה הגוף כל כך חשוב? והאם יש סטנדרט של גוף מושלם שאליו אנחנו משווים?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áהמקדש והקרבנות (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:שלום כבוד הרב. אני נמצאת כרגע באמצע תהליך גיור. אני בזוגיות עם גבר יהודי ואנחנו חיים ביחד כמעט שנה. לפני כחודשיים נכנסתי להיריון. מבחינת הגיור אמרו לנו שאין עם זה כל בעיה והרבה זוגות נכנסים להיריון במהלך הגיור . לצערי עברתי הפלה נדחית בשבוע 9 להיריון (עובר ללא דופק) והייתי צריכה לעשות הפסקת היריון בכדורים. רציתי לשאול מה הדין על ההפלה שקרתה? כרגע אני לא נחשבת יהודיה כי לא עברתי גיור עדיין. השאלה היא כזאת קראתי שאחרי 40 יום האישה נחשבת יולדת , ובמידה ובעתיד יהיה בן זכר הוא יחשב ילד שני ולכן לא עושים פדיון עם ברכה . האם העובדה שכרגע אני לא יהודיה מחשיב אותי גם כיולדת מבחינה הלכתית . האם פדיון הבן נחשב אצלי כמו אצל אישה יהודיה? בעזרת השם נעבור גיור בקרוב ואצטרף לעם היהודי . במידה ואחרי זה נכנס להיריון יוולד בן - אני יוכל לעשות לו פדיון ? אשמח להסבר תודה רבה ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áפדיון הבן (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:שלום וברכה האם מותר לטפל באשה ברפלקסולוגיה.הטיפול דורש מגע ממושך בכף הרגל כחצי שעה ודורש כ-16 מפגשים רצופים. הטיפול יכול להיות מסיבות שונות מחרדה כאבי ראש פריון ועוד. במסגרת קופת חולים . לעיתים תוך כדי טיפול יש שיח שנוצר עם המטופל/ת . מה דעת ההלכה בכך ?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áהרפיה ושיטות אלטרנטיביות (ישיבת בית אל)

îàú הרב חגי לררùàìä:שלום רב רציתי לשאול בקשר לחברותא שלי אני רואה שהוא קורא כל מיני ספרים לא מתאימים [סיפרי מלחמות, פנטזיה] ואף יום אחד ראיתי אותו קורא ספר שמצויר על הכריכה תמונה לא צנועה . ואף יום אחד שאלתי אותו למה הוא משתחרר והוא אמר לי שהוא הולך למרוץ בית שמש [שמעורב לגמרי והולכות שם נשים כימעט בלי בגדים] וששאלתי אותו למה הוא הולך לשם הוא צחק על הקצוניות שלי. מה לעשות?? הוא חברותא ממש טובה! וגם מה אני יגיד לרב מכיתה כשהוא ישאל למה להחליף חברותא? תודה רבה ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áהדרכות לתלמידי ישיבה (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:שלום הרב, אצלנו בישוב יש רק נץ בבית כנסת הספרדי בנץ המישורי, כידוע האשכנזים בדרך כלל מתפללים בנץ הנראה שמאוחר יותר בכמה דקות, האם עדיף לי להתפלל בנך המישורי, או שלמנהגי זה נחשב מניין פועלים שהוא דיעבד וכבר לי להתפלל מאוחר יותרìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áזמני התפילה והיום (ישיבת בית אל)

לראשונה פעלו לוחמי חטיבת החשמונאים בסוריה בפעילות מבצעית לצד חטיבת הגולן לאחר אימונים ממושכים תוך סריקות ואיסוף מודיעין. צפו בתיעודים המדהימים (כיפה)

îàú הרב יצחק בן יוסףùàìä:האם שם ליבי מומלץ לבת ? אני רוצה לתת אביגיל ליבי או אביגיל מיה, כי נומרולוג אמר לי שרק אביגיל לא מספיק וצריך שם שני. מה ההמלצה לשם שני ? תודהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áקריאת שמות ושינויים (ישיבת בית אל)

îàú הרב רואי מרגליתùàìä:חדר בעבודה חייב מזוזה?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áכל השאלות (ישיבת בית אל)

îàú הרב רואי מרגליתùàìä:רציתי לשאול, שאני אוכל מהדג שמכינים בשבת, אני אישית אוכל כל שבת רק דג ולחם, שמעתי שאסור לברור את הירקות והפירות שמוכנים לדוגמה על הדג, ואני כבר מגיל קטן לא מסוגל לאכול פירות או ירקות ברמה של הקאה אפילו, בשביל לאכול את הדג בסעודה אסור לי להזיז את העגבניה / גזר / פילפל שמונח על הדג? בכלל?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áברירה (ישיבת בית אל)

îàú הרב ש. יוסף וייצןùàìä:"חטאתי לנגדי תמיד" • מהבר מצווה עד כיתה יב בערך לא הייתי מניח תפילין אם לא הייתי מתפלל בישיבה, שזה אומר כל החופשים ורוב הימים הרגילים בכיתות י-יא. • • באותה תקופה לא הייתי קורא ק"ש ומתפלל שום תפילה שהייתה בזמן שהייתי בבית, מלבד אולי תפילות שבת. זה אומר שבכל יום שחזרתי הביתה לא קראתי ק"ש של ערבית לא התפללתי ערבית, ובימים שהייתי בבית לא קראתי בכלל ק"ש ולא התפללתי אף אחת מהתפילות, חוץ מק"ש שעל המיטה. • מאז ינקותי ועד ממש השחרור מהצבא הלכתי אחרי אלהים אחרים, במקרה שלי משחקי המחשב. עשיתי אותם עיקר וכל דבר אחר תפל. לא למדתי תורה, לא הייתי עם המשפחה, לא עם חברים, לא הייתי מצליח ללכת לישון לפני שהייתי גמור מעייפות וכבר לא יכולתי לשחק או לראות סרטונים על המשחק וזה כמובן גרם לי לקום בשעות מאוחרות. לא הקשבתי לנסיונות של אבא לעזוב את הדברים הבטלים האלה. ציערתי את הוריי בכך שלא הייתי מגיע לאכול איתם ארוחות, לא הייתי יוצא איתם לבלות ביחד, גם כשהייתי מגיע לאכול איתם היה לוקח לי הרבה זמן עד שהייתי מצליח להתנתק מהמשחק ואז הייתי מגיע כשהאוכל התקרר וכולם עוד רגע מסיימים לאכול וזה ציער את הוריי, או שחיכו לי עם האוכל ואז זה גם ציער את כולם. מתוך ההתמסרות המוחלטת למשחקים הייתי מגיע למצבים של כעס וזעם וחוסר שליטה עצמית כשהפסדתי עד שהייתי שובר את הדברים שאיתם שיחקתי כמו שלטים או מסכים, ממש בבחינת "המשבר כליו בחמתו יהא בעיניך כעובד ע"ז" חלילה. • מתוך מצב נפשי זה הגעתי לבושתי למצב של גזל באינטרנט מאנשים אחרים, שלבסוף כלל לא הצלחתי להחזיר את כולו אלא נאלצתי לתרום לצרכי ציבור מה שלא יכולתי להחזיר לבעלים. • כמובן שכל עניינים אלו לוו בשקרים אינסופיים כדי להסתיר את מה שאני עושה כל היום מבושה ולהסתיר את זה שאני לא הולך לביה"כ מהסביבה. • הפעם הראשונה שנכשלתי בדברים לא צנועים הייתה בכיתה ה, בגיל 11. מאז הייתה לי סייעתא דשמיא וזכיתי לא לחטוא בדברים נוראיים בערך עד הצבא. אמנם, בכיתה ז היתה תמונה ממש נוראית שקיבלתי באונס בווטסאפ אבל מאז היו כמה שנים בהם ב"ה לא חטאתי בדברים נוראיים. אמנם, גם בתקופה זו לא הקפדתי בכלל על הימנעות מהסתכלות על נשים לא צנועות, אפילו על נשים בבגדים תחתונים, ונכשלתי בזה כמעט באופן יומיומי, בבחינת "כיון שעבר עבר ושנה בה נעשתה לו כהיתר" ח"ו. לצערי הרב, במהלך הצבא כמעט כל פעם שחזרתי הביתה מהלחימה בעזה הייתי נכשל כשלונות איומים ונוראיים בנושא הצניעות למשך כמעט כל השירות שלי. • המאפיין של כל התקופה הזאת היא שתמיד כשאני במסגרת ציבורית אני מתפקד ללא רבב. קם לתפילות, לומד תורה וכו. בישיבה אני אפילו מצליח ללמוד 15 שעות ביום. זיכני ה יתברך ובחסדו הגדול נתן בליבי הרגשה של חוסר גדול בחיים שלי, שגרם לי להתפלל אליו ולהתחנן שיושיעני, והוא ברחמיו הרבים נעתר לתפילתי והושיע אותי וגרם לי בהארה רוחנית פלאית להתחיל לימוד דף יומי בכיתה יב שאין שום הסבר איך אפילו בימים שכל כולי הייתי שקוע עד צווארי בטומאה ובחטאים המשכתי ללמוד ואפילו בצבא המשכתי ללמוד ובעז"ה אמשיך ללמוד, וזיכני ה יתברך ללכת לישיבה, שם לאט לאט התחלתי לעשות צעדים לעבר חזרה בתשובה. היום אני חוזר לישיבה אחרי הצבא, ואני רוצה לעשות את המהלך הסופי של הניתוק מהמשחקים ומעבר לעבודת ה אמיתית. השאלה היא איך מתקנים עוונות נוראיים כאלה? איך מתקרבים לקב"ה מתוך טומאה כזאת? איך שנוא יכול להפוך להיות אהוב? איך אפשר להסיר מעלי את כל המראות הנוראיים שראיתי? איך אפשר להוציא מהטבע שלי את העצלות והמשחקים? איך יכול להיות שאחרי כל החטאים שחטאתי עדיין אני גאוותן? איך אני חושב שאני יותר טוב מאחרים? איך אני מעז לדבר לשון הרע על אחרים? איך אני מעז ללעוג לאחרים? אני לא רוצה רק לחזור בתשובה. אני רוצה להיות תלמיד חכם. להקדיש את כל חיי לתורה. להיות צדיק. להיות רב. האם אדם כמוני מסוגל להיות רב? ראוי להיות רב? ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áהדרכות לבעלי תשובה (ישיבת בית אל)

îàú הרב בנימין במברגרùàìä:שלום רב, אני בשנת אבל על אמא שלי ז"ל שהייתה כל עולמי ועודנה. ה30 כבר עברו. בשנה הזאת 2 האחיות שלי אישתי מתחתנות. הראשונה ממש עוד שבוע. הם עושים שבת חתן שישי ושבת בבית מלון. האם מותר לי להשתתף בשבת החתן? ללכת למלון ולסעוד? תודה כבוד הרב.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשנת האבל על הורים (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום כבוד הרב, אשמח לדעת האם יש היתר לאשכנזיות לעשות איפור קבוע בשיטת הפודרה שזה מחזיק שנתיים בערך ודוהה עם הזמן עד שנעלם. מתבצע על ידי החדרת פיגמנט עדין לשכבה העליונה של העור באמצעות מחט זעירה. ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áקעקוע (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום לכבוד הרב, עלתה לי שאלה לגבי דיני סוחט בשבת כאשר ירד גשם בשבת ושרוכי הנעליים נספגו בגשם (או ישירות או שהותרו ונפלו לשלולית מים) האם מותר לקשור את השרוכים מצד פסיק רישיה של סוחט (מלבן) כאשר מחזק את השרוכים? אשמח להסבר על התשובהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áבגדים וקשירה (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום כבוד הרב, יש לי מספר שאלות לגבי אבידות שמצאתי במהלך השנים ולא נדרשו על ידי בעליהן: 1. שעון יקר ערך – לפני כ-7 שנים מצאתי שעון שערכו (במצבו הנוכחי, כשהוא חבוט ושרוט) מוערך בכ-6-9 אלפי שקלים (ערכו כחדש נע בין 16-24 אלף ש"ח). בזמן המציאה פרסמתי מודעות עם פרטיי ברחוב בו נמצא השעון, וכן בקבוצות אבידות רבות באינטרנט, אך איש לא פנה. 1.1. האם עליי (או האם ראוי) להעביר אותו למשטרת ישראל? בזמנו קראתי שיש להכריז על האבידה, ואם לא מגיעים דורשים – לשמור עליה "עד שיבוא אליהו". לאחרונה שמעתי שיש דעות האומרות שטוב למסור למשטרה. לשעון יש סימנים מובהקים: דגם, שריטות ספציפיות ומספר סידורי ייחודי. 2. שעון נוסף – נמצא לפני כ-6 שנים, ערכו כחדש נע בין 1,450-1,700 ש"ח. גם עבורו פרסמתי שלטים ובאתרים ולא היו דורשים. הסימן היחיד הוא הדגם, ללא סימנים בולטים נוספים. 2.1. האם למסור אותו למשטרה? 3. משקפי שמש – נמצאו לפני כ-5 שנים על שביל אספלט ביער. ערכם נע בין 300-400 ש"ח. בזמן המציאה סרקתי את האזור כדי לחפש את הבעלים ולא מצאתי. לא תליתי שלטים בשטח כי לא היה מקום מתאים לכך בתוך היער, אך אני די בטוח שפרסמתי באתרים (הזיכרון לגבי מציאה זו מעט עמום, אך סביר שנהגתי כפי שנהגתי בשאר המקרים). הסימנים הם הדגם ושריטות על העדשה. 3.1. האם יש למסור אותם למשטרה? אני תוהה אם הדבר יועיל בהתחשב בערכם והאם סביר שהבעלים בכלל יפנו למשטרה בחיפוש אחריהם. 3.2. ככלל, כשמוצאים משקפי שמש בשבילי הליכה, האם עדיף להשאירם במקום מתוך הנחה שהבעלים יבחינו בחסרונם במהרה ויחזרו על עקבותיהם? 4. שרשרת – נמצאה לפני כשנתיים. בתחילה חשבתי שמדובר במתכת זולה בשווי עשרות שקלים, ולכן היא הונחה במגירה ונשכחה. לאחרונה התברר שמדובר בזהב לבן בשווי כמה אלפי שקלים. שאלתי רב באתר "ישיבה" והוא הורה לי לנהוג בה כאבידה ולפרסם כעת. 4.1. האם כדאי למסור אותה למשטרה אם לא יימצאו הבעלים לאחר הפרסום? ציינתי את שווי החפצים ואת הזמן שעבר מאז המציאה, מתוך הנחה שנתונים אלו עשויים להשפיע על פסיקת ההלכה. תודה רבה ובשורות טובות.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áהשבת אבידה (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףùàìä:איך הופכים מיקסר חזרה לפרווה אחרי שהשתמשו בו עם חמאה רותחת?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áכלים והכשרתם (ישיבת בית אל)

îàú הרב חגי בר גיוראùàìä:מי שלוקח באופן יומי ויטמנים, האם מותר לקחתם בצומות כגון י בטבת? והאם יש הבדל האם הויטמין בנוזל או אבקה?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áתעניות (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:האם מותר לבלוע ליחה בעשרה בטבת? תודהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áתעניות (ישיבת בית אל)

על רקע צום עזרה בטבחת ויום הקדיש הכללי אותו מציינים בישראל, הרבנים הראשיים פנו לציבור בבקשה: תכוונו את תפילותיכם ואת קיראות הקדיש גם עבור חללי מלחמת "חרבות ברזל" שיום פטירתם אינו ידוע (כיפה)

îàú הרב משה מאיר אבינרùàìä:שלום כבוד הרב אני עובד כיום בחברת נס, שמספקת שירותי מחשוב לעיריית תל-אביב. בחוזה העבודה שלי יש סעיף אי-תחרות שמגביל אותי למשך שנה לאחר סיום העבודה שלא לעבוד אצל מתחרים או אצל לקוחות החברה. לאחרונה נס הפסידה את מכרז שירותי המחשוב בעירייה, וכעת עיריית תל-אביב רוצה להעסיק אותי ישירות כשכיר, דרך מכרז כוח-אדם של העירייה, לאחר שאסיים את עבודתי בנס. האם מותר לי מבחינה הלכתית לעזוב את נס ולקבל את ההצעה לעבוד כשכיר ישירות אצל עיריית תל-אביב, למרות סעיף אי-התחרות שבחוזה, או שיש בכך בעיה של גזל, הסגת גבול או פגיעה לא הוגנת בפרנסתו של המעסיק הקיים? עורך דין מומחה לעניין אמר שמבחינה משפטית אני יכול להיות רגוע : העורך דין כתב לי שעיקר הטענה זה שחתמתי על משהו שבטל מעיקרו כיון שאין לו תפיסה משפטית ציטוט "בוקר טוב מבחינת דיני עבודה אי אפשר לחתום על וויתור על מה שמגיע מהחוק. החוזה לא תופס משפטית. זה כמו שתחתום על חוזה שאתה עובד ב - 5 שח לשעה. גם אז הרב יגיד אותו דבר? כי זה אותו דבר בדיוק."ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áעובד ומעביד (ישיבת בית אל)

îàú הרב אליקים לבנוןùàìä:שלום הרב האם מותר לצאת למשלחת לפולין מטעם האולפנה מבחינה הילכתית? ובמידה שכן מה לעשות עם הכאב לעזוב את הארץ?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áחוץ לארץ (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:שלום כבוד הרב, בעלי החל לאחרונה לאכול רק כשרות מהודרת - על פי השיטות החרדיות האשכנזיות (בד״צ העדה החרדית, הרב לנדא, חתם סופר בני ברק וכד׳). שנינו באים מבתים בהם אוכלים כשרות רבנות, וכך גם אני נוהגת. בעקבות ההחמרות שלקח על עצמו בעלי, הוא מסרב לבוא לאכול אצל הוריי מהטענה שהאוכל אצלם לא כשר מספיק. בנוסף, כמות המסעדות אליהן הוא יכול ללכת הצטמצמה משמעותית. לכן אשמח לדעת- 1. האם כיבוד הורים (גם של בן/בת הזוג) לא עולה על ההחמרות שמתבצעות בכשרויות המהודרות יותר? בעקבות השינוי אין כרגע קשר בין הוריי ובעלי. 2. האם יש טעם ללכת רק למסעדות בעלות הכשרויות שצוינו מעלה, או שמהדרין רבנות מספיק ומהודר גם כן? ובכללי, האם יש דרכים לאפשר לבעלי לבוא איתי למסעדות כשרות (רגילות רבנות) אך שיתאים לדרכו שלו? 3. מה ההבדל בין חתם סופר ב״ב ופת״ח, לפי דרכו של בעלי רק ב״ב כשר ומהודר מספיק. כנל לגבי ההבדל בין בד״צ העדה החרדית ובד״צ בית יוסף. תודה מראש!ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áאכילה מחוץ לבית (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףùàìä:שלום הרב, על פי ההלכה, יש לברך ולהתפלל באופן שהמילים ישמעו לאוזניי. כאשר אני עושה כך, הסובבים שלי טוענים שאני מתפלל בקול מדי ומפריע להם (הן בבית הכנסת והן בבית). אני לא מצליח להתפלל חלש יותר כך שהמילים ישמעו לאוזניי. מה עליי לעשות? תודהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áצורת התפילה (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףùàìä:כשהקופה.אצלי מתמלאת למי כדאי להביא אותה?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)