îàú הרב משה בר ציוןú÷öéø: השיעור עוסק בגבולותיה וגדריה של מצות תלמוד תורה לאור המחלוקת בין רבי ישמעאל לרבי שמעון בר יוחאי בשאלת השילוב בין לימוד לעבודה. דרך עיון במקורות הלכתיים מהרמב"ם, הרא"ש והמשנה ברורה, מוסברת ההבחנה בין חובת המינימום היומית המוטלת על כל אדם שאיפה להתקדמות מתמדת על פי יכולתו האישית.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 45 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים כץú÷öéø: השיעור מעמיק בפירוש האור החיים הקדוש על פרשת נשיאי השבטים, תוך התמקדות במשמעות הנסתרת והרוחנית של כפל המילים בקרבנותיהם. דרך ניתוח שמותיהם של נחשון בן עמינדב ונתנאל בן צוער, נחשפים רובדי עומק של מסירות נפש, עמל תורה ומעלה אישית המשפיעה על הכלל. ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 31 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים בן שושןú÷öéø: השיעור עוסק בחשיבותו של מעמד הר קבלת התורה, תוך הדגשת הפסוקים הדורשים מהאדם לזכור ולשמור את המעמד בלב ובנפש לאורך כל הדורות. בהמשך, מובאים מקורות שונים על דמותו של רבי יוחנן ועל אהבת התורה, ההתמדה והעיון שלו, הממחישים כיצד התורה משפיעה על מהות האדם והופכת לחלק בלתי נפרד ממנו.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 42 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"אú÷öéø: השיעור עוסק באבחנה שבין השמחה החיצונית המושפעת מהמציאות ומהמקום, לבין התענוג והעונג הרוחניים הנובעים ממקור פנימי ועליון, בייחוד בארץ ישראל. בהמשך מוסבר כיצד ריבוי מעשים טובים מעורר את "נשמת העולם" לשפעת חיים, וכיצד דווקא מתוך החורבן והמבט לעומק המחשבה האלוהית, צומחת הנחמה האמיתית והשלמה.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 42 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב משה גנץú÷öéø: מהות חג השבועות: השיעור עוסק במורכבותו של חג השבועות, אשר בתורה מוגדר כ"חג הקציר" ואינו מוזכר בזיקה ישירה למתן תורה. הרב מסביר בשם הריב"ש כי הקישור בין שבועות לזמן מתן תורתנו נקבע על ידי עם ישראל רק לאחר שהופסק קידוש החודש על פי הראייה והלוח העברי התקבע. ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 39 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב דוד ניסים זאגאú÷öéø: השיעור בוחן את חג השבועות דרך ההלכות הייחודיות לו ומשמעותן הרוחנית, תוך התמקדות במושג הזיכרון ובשילוב שבין הגשמי לרוחני. מתוך כך, מוצגת מעלתה היתרה של התורה כמקור קדושה הפתוח לכולם ומסוגל לקדש את כל חלקי המציאות והנפש.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 44 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים אביהוא שוורץú÷öéø: הסבר החבר לחייב בקיום המצוות השכליות לא מצד בשכל בלבד אלא מצד התורה. דברי הנצי"ב בהקדמה לאהבת חסד על החיוב האונברסלי בגמילות חסדים.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 31 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"אú÷öéø: העולם כולו בנוי על אמון, פגם באמון פוגם בכל היסודות. העולם בנוי מאמון בין כל החלקים שבו, האמונה בקב"ה היא הגורם לתיאום בין כל הבריאה.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 42 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג צבי שכטרú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 50 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב הראל כהןú÷öéø: הרב מסביר כמה העמידה בדעה אחת הוא חלק ממערכת של עבדות וכיצד התשובה משחררת את האדם ממנה ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 32 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב עידו יעקוביú÷öéø: צדקיהו מורד במלך בבל כיוון שהוא רוצה לכונן את מלכות ישראל, אך אין זה הזמן הנכון, והפרת השבועה שנשבע צדקיהו לנבוכדנצאר עולה לו באופן אישי, ולעם ישראל באופן לאומי ורוחני.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 40 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב שמואל אליהוú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 58 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 5 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 7 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 12 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק חי זאגאú÷öéø: יש המכנים "משיחי" ככינוי גנאי לאדם הזוי אבל הדבר נובע מבורות שאינה מחוברת לעצמה ותיקונה הכרחי למהלך התעלות מדינתנו ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 44 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"אú÷öéø: השיעור עוסק בהשקפה כי המשברים הפוליטיים והעולמיים הנוכחיים הם חלק ממהלך אלוקי מואץ שמטרתו לקדם את עם ישראל והעולם כולו לקראת הגאולה. הרב מדגיש כי תהליך זה תלוי באחדותו של עם ישראל ובנכונותו של כל יחיד לתרום את חלקו הייחודי למען הכלל.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 51 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב ש. יוסף וייצןú÷öéø: בשיעור זה מעמיק הרב בהבנת חמשת המצבים שבין הקדוש ברוך הוא לעולם על פי הרמח"ל, תוך עמידה על ההבדל המהותי שבין הגאולות הנסמכות על אותות ומופתים חיצוניים לבין גאולת העתיד. הרב מסביר כיצד מדרגות אלו מתקשרות למושגי חבלי משיח ומלחמת גוג ומגוג, וקורא להתבוננות פנימית עמוקה בייחודו של עם ישראל כבסיס לתשובה מאהבה.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 31 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב בן ציון אוריאלú÷öéø: הרחבנו לבאר במה הודה נפש החיים לבעל התניא בתפיסת האמונה, ובמה המשיך את רבו, ומדוע אף הוא המשיך את קו ההתנגדות החסידות למרות מה שהודה לתניא. עוד דיברנו על תפיסת האמונה של מרן הרב, הראי''ה קוק זצ''ל, בנושא.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 50 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים כץú÷öéø: יחוס כל אחד מישראל לשבטו וכשרותו לצבא. פירוש 'תולדות אהרון ומשה'. פקודת הלויים ופדיון הבכורות. ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 34 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"אú÷öéø: בדורנו, כאשר אנו עדים לפריחת היישובים, השדות והכרמים בארץ ישראל, עלינו לזכור את יסודות האחדות שתוו גדולי הדורות. בניין הארץ ותקומתה דורשים חיבור עמוק בין כל חלקי העם, מתוך הבנה שמעשה ה' מתגלה גם דרך שליחים שאינם נראים כמובן מאליו, וכי המפתח לגאולה השלמה טמון באחדות ובגידול תלמידי חכמים בעלי עוצמה רוחנית.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 13 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב ש. יוסף וייצןú÷öéø: הרב מעלה את השאלה מדוע ברכת "על הצדיקים" נחתמת במילים "משען ומבטח לצדיקים" ולא בנוסח העוסק במתן שכר. הרב משיב כי השכר הנשגב ביותר שהקדוש ברוך הוא מעניק לצדיקים אינו גמול חומרי, אלא עצם תחושת הביטחון המוחלטת והידיעה העמוקה שיש להם על מי להישען, כאשר ירושלים משמשת כמשענת העוצמתית והסימן המובהק לכך.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 4 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú רבנים שוניםú÷öéø: סעודת חג ושיחות לכבודה של יום בהשתתפות מו"ר הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א, השר עמיחי אליהו הי"ו, אלוף פיקוד מרכז אבי בלוט ורבני הישיבהìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 145 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"אú÷öéø: השיעור עוסק בגדרי איסור "בל תאחר" בסוגים שונים של התחייבויות (כגון קורבנות, צדקה ונזירות), ודן במחלוקת מתי בדיוק עוברים על האיסור – באופן מיידי או רק לאחר שעברו שלושה רגלים. מתוך חילוקי הדינים, הרב מנתח את שורש המחלוקת: האם האיסור לנחר נובע מעצם הפגיעה בדיבורו ובהתחייבותו של האדם (איסור הקשור בדיבור), או מתוך העיכוב וההשהיה בביצוע החפצא של המצווה עצמה.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 39 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב דוד ניסים זאגאú÷öéø: חובת אמירת שירה והלל על גאולות מצרות, מהמקורות בגמרא. על הגאולות עליהן אומרים שירה, נוסח השירה, וקביעתה לדורות. ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 42 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים אביהוא שוורץú÷öéø: סיכום עבודתו ומעלתו של החסיד. מידות הנפש, מעלת התפילה, השבת , הרגלים ויום הכיפורים.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 29 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב משה גנץú÷öéø: השיעור עוסק בהבדלים המהותיים שבין עבודה זרה לבין מינות (הנצרות), תוך ניתוח תפיסתן לגבי עולם המעשה והקודש. הרב מסביר כי בעוד שעבודה זרה פועלת כלפי חוץ, המינות מתיימרת לפעול בתוך הקודש פנימה ומנתקת את הרוחניות מחיי המעשה היומיומיים.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 20 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב ש. יוסף וייצןú÷öéø: כנסת ישראל מופיעה בעולם בהתחלה מצד הנשמה, הקשר והפנייה התמידית אל רבש"ע, אך זה לא הספיק. אח"כ זה היה גם ברוח, כדון בתרבות, מידות, תורה שבעל פה ועוד, אך גם זה לא הספיק. בגאולה העתידה החיבור יהיה דרך הנפש, הצדדים הטבעיים והחומרים שלנו.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 45 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב מאיר גולדויכטú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 6 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק חי זאגאú÷öéø: מדוע מדגישה התורה שהדיבור למשה היה במדבר? מה יש בו במדבר שבונה את הקשר בין ישראל לקב"ה ואיך זה קשור גם אלינו ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 42 ã÷åú (ישיבת בית אל)