îàú הרב דניאל קירשùàìä:היי אני מאמינה אבל לא שומרת צניעות כל כך ועושה את המיטב שלי אבל אח שלי שנפטר היה מעוד מאמין ואני רוצה לכבד אותו. בשנים האחרונות יצרו סוג של קעקועים שעושים אותם על שכבות העור שמתחדשות והקעקוע לא באמת נוגע בשכבת העור שלא נותנת לו להעלם אבל אני לא יודעת אם גם זה מותר. תמיד ממש אהבתי קעקועים עדינים וקטנים כי זה משהו שאני רואה בתור ביטוי עצמי שקט.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áקעקוע (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:שלום כבוד הרב, רציתי לשאול , אם מישהו שואל אותי אם לעשות קעקוע או לא, מה אני צריכה לענות הרי אם אני עונה כן אני מעודדת אותו לעשות משהו שאסור. תמיד לענות שלא כדאי או להימנע מלענות? תודה מראש.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áקעקוע (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:אשמח לביאור: יְדֵי נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת בִּשְּׁלוּ יַלְדֵיהֶן הָיוּ לְבָרוֹת לָמוֹ בְּשֶׁבֶר בַּת־עַמִּֽי׃ קראתי והזדעזעתיìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות בתנ"ך (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:שלום וברכה, אני נמצאת בחברה טובה עם בנות גילי וחלקן אפילו חברות שלי, מכירה אותן הרבה זמן. הבעיה היא שאף פעם, גם כשאני מנסה- בסוף לא שומרות איתי על קשר רצוף וכולן בחבורות שלהן... ועל זה אני מאוד פגועה וכועסת אבל איפה אהבת חינם? סה"כ לא עשו לי שום דבר רע בכוונה... אחד הדברים שאני דוגלת בהם זה "אנן בחביבותא תליא" ולי בעצמי קשה מאוד לעמוד בזה... לא בא לי לצאת עליהן ולכעוס כי זה רק יחמיר את המצב :( אבל אני פשוט חייבת להגיד להן משהו, איכשהו...ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áמידות ותיקונן (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:כתוב בתורה שהקדוש ברוך הוא נתן לנו את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה. השמש היא בהחלט מאור אין עוררין על כך אך הירח לעומת זאת הוא לא מאור הוא בסך הכל מקבל שיקוף מהשמש שמאירה עליו וכך נוצר האור.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות בתנ"ך (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:אני לומד מסכת גיטין דף כז. וכתוב במשנה המביא גט ואבד הימנו אם מצאו לאלתר כשר ואם לאו פסול וכו עכשיו בפשטות מי שהביא ממנו אבד השאלה שלי היא האם אפשר להכניס גם את העבד שזה נפל מהעבד כמו שכתוב לעיל המביא גט ותוספות בתחילת המסכת דף ב. אמרו שלשאר שטרות פעמים נמי קרי גט ממילא יוצא שאפשר לומר שזה גט שחרור לעבד ואז השאלה שלי האם אפשר לומר שזה נפל מהעבד או שאני סתם דוחק את זה אשמח שתענו לי ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות פרטיות בסוגיות שונות (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:שלום כבוד הרב יש לי סמארטפון ועשיתי לו חסימה של עסקן (חסימה מהודקת בלי אפשרות לפרוץ מניסיון) אין דפדפן אין יוטיוב אין חנות אפליקציות אין משחקים הכל מאושר ומפוקח האם זה מותר שיהיה לי סמארטפון כזה או שאסור מבחינה הלכתית? אם לא אשמח להסבר ומקור כי כאילו ההבדל לכאורה בין זה לבין טלפון מקשים זה רק עניין הטאצ (מגע) איך שאני הסתום רואה את זה ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:שלום הרב כשהייתי רווק לא היה מסובך למצוא דרך לנפוש אך עכשיו שזכיתי להיות בעל משפחה ואישתי והילדים חפצים ללכת למעיינות וכו הדבר נהיה מורכב יורנו מו"ר כיצד הדרך הנכונה לנהוג במעיינות על פי התורה (אשמח אם הרב יוכל לפרט )ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áים, בריכה ומים (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום הרב הישיבה שלי יוצאת בקרוב לטיול בהרי אילת ולבסוף גומרים בשנורקלים בחוף בעיר אני יודע שאילת לא נכללת כחלק מארץ ישראל ורציתי לדעת אם אני יוכל לצאת עם הישיבה לטיול הזה?(לא מתוכנן קברי צדיקים וכו) אשמח אם הרב יתייחס לדעת הרב עובדיה תודה רבה הרב!!??ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áחוץ לארץ (ישיבת בית אל)

îàú הרב יהודה אודסרùàìä:לכבוד הרב שלום וברכה, ברצוני לשאול שאלה הלכתית הנוגעת לתחום ההשקעות, ואשמח מאוד אם הרב יוכל להקדיש מזמנו למענה. השאלה מעט ארוכה, מכיוון שאני מעוניין לפרט את התמונה המלאה, כולל הרקע והחששות שעלו לי. לאחרונה חזרתי בתשובה, ובמהלך התקדמותי ברוחניות עלתה בי תהייה בנוגע להשקעותיי בשוק ההון. אני משקיע בשוק המניות האמריקאי, בעיקר בחברות טכנולוגיה גדולות, וההשקעות עד כה הניבו תוצאות טובות. עם זאת, לאחר חזרתי בתשובה עלו בי מספר חששות הלכתיים, וחרף חיפושים מקוונים לא מצאתי מענה ישיר ומפורט לשאלותיי. לכן אני פונה לרב בשאלה הבאה: 1. שמירת שבת: החברות שבהן אני משקיע הן חברות אמריקאיות שבעליהן ועובדיהן ברובם המוחלט אינם יהודים. עם זאת, ייתכן שהחברה כן פועלת או מעסיקה עובדים בשבת (אף שברוב המקרים מדובר ביום חופש בארה"ב). מאחר ואני רק מחזיק מניות בחברה ואין לי שום שליטה או השפעה על ניהולה, האם יש בכך חשש לאיסור סיוע לחילול שבת? 2. אגרות חוב וריבית: ייתכן שחלק מהחברות מנפיקות אגרות חוב ונושאות ריבית, כחלק ממנגנון גיוס הון. להבנתי, הלוואה בריבית בין יהודים אסורה, אך כאן מדובר ברוב גוי – גם בצד המלווה וגם בצד הלווה. האם יש בכך חשש איסור? שאלה עקרונית לגבי המעמד ההלכתי שלי כמשקיע: מאחר שהחזקתי בחברות אלה מתבצעת דרך שוק ההון, ללא כל מעורבות ניהולית, וללא כל אפשרות להשפיע בפועל על פעילות החברה, עולה בי ספק יסודי: האם מבחינה הלכתית עצם ההחזקה שלי (אף אם זניחה) הופכת אותי לשותף באיסור – למשל נחשב "לווה" באגרות חוב, או "מעסיק" בפעילות שבתית – אף שאין לי כל חלק פעיל, רצוני או ניהולי בפעולות אלו? או שמא יש לומר שכאשר מדובר בהשקעה פסיבית וחסרת השפעה ממשית, איני נחשב שותף או אחראי במובן ההלכתי? בנוסף חשוב לי להבהיר שהחברות יתקיימו גם בלעדיי וההשקעה שלי לא נותנת לחברה שום רווח או זכות קיום. הבהרות נוספות: אני מקפיד שלא להשקיע בחברות שמוכרות מוצרים שאינם כשרים (מזון לא כשר, תכנים לא ראויים וכדו). אין לי שום השפעה ניהולית או זכות הצבעה משמעותית. מדובר באחוז החזקה זניח מאוד (פחות מ-0.0000001%), ללא כל מעורבות פעילה. החברות עצמן מיועדות לקהל גויי, ומנוהלות ומאוכלסות ברובן בגויים. ייתכן שבין כלל הלקוחות או העובדים יימצאו גם יהודים, אך הם אינם הרוב. על כן, שאלתי היא: האם השקעה במניות של חברות כאלה מותרת לפי ההלכה, או שיש בכך חשש איסור – אף אם עקיף? ואם יש בעיה, האם יש דרך להקל או להתיר במקרים מסוימים? בתודה מראש ובברכת התורהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áריבית, השקעות ובנקים (ישיבת בית אל)

îàú הרב יהודה אודסרùàìä:שלום וברכה הרב! האם מותר לי להישאר בעבודה על סמך זה שאני הולכת לקבל סכום מסויים ולאחר מיכן לעזוב? או שיש בעיה הילכתית לעשות זאת?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áעובד ומעביד (ישיבת בית אל)

îàú הרב יהודה אודסרùàìä:בטעות אשתי תרמה לארגון צדקה 500 כפול 5 ולא 500 ב5 תשלומים (כי היא לא שמה לב מה בדיוק היא לוחצת וטעתה). האם מותר לי לבקש מהעמותה שיבטלו לי ויחזירו לי את הכסף?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:האם מותר להשכיר נכס ששייך למספר שותפים ויש לי חלק בו, למסעדן לצורך פתיחת מסעדה שבעליה טוען שהיא כשרה אך לא מוכן להוציא את הכסף שצריך לצורך תעודת כשרות? תודהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:הרב אני אדם דתי חזק ובמהלך כל חיי שמרתי מרחק ונגיעה מנשים. בין אם זה בישיבה תיכונית שבחרתי ללמוד או לא ללכת למוסדות שלאחר הלימודים שאין בהם הפרדה. אני גם הלכתי לישיבה שחורה במשך שנה וחצי (עקרונית רציתי ללכת למרכז הרב אבל היה איזה רב בעיר שלי שלחץ אלי ללכת לישיבה החרדית הזו) ועכשיו אחרי שנה וחצי בישיבה הזו רציתי ללכת לישיבה כי זה גדול עלי רק ללמוד בלי לעבוד (החוק מחייב מבחורי הישיבות לא לעבוד וזה גם לא נראה בעין טובה בישיבה שלי) כך שרציתי ללכת לצבא גם כדי לתרום את התרומה שלי וגם כדי לעבוד בחופשיות ולא ללכת נגד החוק. אבל בגלל שהייתי בישיבה חרדית רק שנה וחצי והייתי במוסדות ציוניים (ישיבה תיכונית) במקום במוסדות חרדים הם נותנים לי רק ללכת לגיוס הכללי המעורב והם אומרים לי שאם לא אופיע שם אני אחשב נפקד. רציתי לשאול את הרב מה לעשות. אני חושב שזה נגד ההלכה להיות במקום כזה עם אנשים קלי דעת וקלות דעת אבל אם לא אלך אני אחשב לעריק ואם יתפסו אותי אלך לכלא בברכהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áסירוב פקודה (ישיבת בית אל)

îàú הרב אליקים לבנוןùàìä:היי בוקר טוב ההורים שלי מתווכחים הרבה לצערי, ואין קשר של חום ואהבה. למרות שהם אוהבים אחד את השניה אבל פשוט לא מסתדרים. אני מסתכלת מהצד וחושבת האם יש דרך לעזור. שניהם לא ממש מאושרים בקשר לצערי, אבל אוהבים. האם יש לילדה דרך לעזור באמת? והאם כדאי לי להתערב או בכלל לא? מהצד אני חושבת שאבא שלי מאוד רגיש, אמא שלי טיפה קשוחה לפעמים, וזה מרחיק, מזה קורה שקשה לו לכבד אותה ולפנק אותה כמו שהיה רוצה. אנחנו בית שומר שבת, דתי. האם יש לי איך לעזור? והאם כדאי? תודה רבה על כל תשובה והכוונה.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרב אליקים לבנוןùàìä:שלום לכבוד הרב, הרב ציין שיש ללמוד מהחרדים על ענייני צניעות. אבל הקושי הוא שההבדלים וההתייחסויות השונות לצניעות מעוגן גם בפסיקת ההלכה. כמו לדוגמה לעניין שסע. תשובה שהתקבלה באתר: " שאלה שלום רב האם מותר ללכת עם חצאית עם שסע מתחת לברך אם זה לא מנהג המקום? (ואם אני שמה בנוסף מתחת חצאית שהיא עוברת את הברך אבל לא ארוכה יותר מהשסע כדי לוודא שהברך בשום מצב לא תתגלה) תשובה שלום. בכל מצב שהברך מכוסה, מותר. " ואילו אצל רבנים חרדים זה לא היה מתקבל בחיים! כמו לדוגמה בשו"ת של הרב מוצאפי: " שאלה: לכבוד הרב שלום האם מותר ללכת בשמלה עם שסע 25 ס"מ והאם לא עד איזה גודל שסע מותר ? תודה רבה תשובה: כל שסע הוא טריפה. " ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áצניעות בלבוש (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:שלום רב, אנו מגדלים 2 כלבים מאז שהם גורים. כעת אנו הורים ומרגישים שאין לנו את היכולת להתייחס לכלבים כפי שמגיע להם ולצערי הם מאוד מגבילים אותנו בחיי היומיום ובבחירות שלנו. השאלה שלי מה ההלכה בנוגע למסירתם למשפחה שתוכל להעניק להם מה שאנחנו כבר לא יכולים... תודה רבהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áכלבים וגידולם (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:שלום לרב, האם מותר לקבוצה מעורבת של גברים ונשים ללמוד גמרא ביחד? האם יש הבדל בין סוגי החומר? האם הדעות חלוקות בנושא? אני מנסה לארגן לימוד דף יומי ואישה שאלה אם נשים מוזמנות.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áארועים מעורבים (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:ברצוני לשאול על מקרה שאירע לי ממש לאחרונה. עמדתי ברחוב וראיתי משאית שבנסיעה לאחור פגעה ברכב חונה וגרמה לו נזק, ואחר כך הנהג פשוט נסע מהמקום בלי להשאיר שום פרטים. לא היו שם עדים אחרים חוץ ממני. היה לי די זמן לשלוף את הטלפון ולצלם גם את מצב שני הרכבים וגם את מספר הרכב של המשאית וכך אכן עשיתי, אבל תוך כדי לא הייתי בטוח בכלל אם מן הדין אני מחויב לעשות את זה. בסוף, אחרי כמה דקות, הגיע בעל הרכב הפגוע ודרך שיחה איתו הוא הבין שכנראה צילמתי, ואז העברתי לו את התמונות. במקרה הזה, לשני הרכבים היה ביטוח מקיף, כך שבדרך כלל הכיסוי יהיה דרך חברות הביטוח (ללא מעורבות של "ערכאות" מה שלכאורה היה אוסר את העדות, ומה גם מדובר במקום שרוב חילוני וקרוב לוודאי לא ילכו לבית דין תורני) עם זאת, יש מצב שחברת הביטוח של הרכב הנפגע תפעל בשיבוב נגד הנהג הפוגע, במיוחד אם יראו במעשה שלו רשלנות חמורה או כמעט מזיד. ההתלבטות שלי היא בכמה נקודות: האם בכלל הייתי מחויב לצלם כשזה קרה? ואם כבר צילמתי האם אני מחויב למסור את הצילומים לבעל הרכב? (לא תעמוד על דם רעך/ השבת אבידה/ מציל ממון חברו) ומה דינה של מסירה כזו אם היא עלולה לשמש אחר כך בערכאות, כשכמעט ברור שהצדדים לא ילכו לבית דין? לכאורה גם לא מדובר בעדות ממש אלא באנן סהדי גמור ורק נמסר לבעל הרכב הנפגע. מה אם הפעולה כרוכה אצלי בטירחה או אפילו בהפסד מסוים האם גם אז אני חייב? ואם יקרה מצב שבסופו של דבר יחייבו את הנהג ביותר ממה שהיה מתחייב בדין תורה, האם יש לי אחר כך חובה להשלים לו את ההפרש? ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áגזל ונזיקין (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:1) אם יש גם וגם 2) ומה הדין במצב שזה לא מסר גלוי אלא מוכנס כאגב ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áעיתונות, רדיו וטלויזיה (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:כבוד הרב , האם מותר לי לבחור קריירה בה אחלל שבת לצורך פיקוח נפש? אני לאחר שירות צבאי משמעותי ומעוניינת להמשיך לקריירה ביטחונית האם מותר לי לבחור בעבודה שבה אחלל שבת לצורך פיקוח נפש או שעליי לבחור בקריירה אחרת שאינה ביטחונית שבה אדע בוודאות שלא אחלל שבת.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áביטחון ופיקוח נפש (ישיבת בית אל)

îàú הרב רואי מרגליתùàìä:במסעות לפולין, דגלי ישראל הם סוג של חלק מהלבוש של היוצאים למסע. כל פעם שמבקרים במקום שבו רצחו יהודים לובשים את הדגל. האם גם במסע כזה אפשר להגיד שההתעטפות בדגל היא לא דרך לבישה, ופטור מציצית, או שצריך לעגל פינה כדי שזה כבר לא יהיה ארבע כנפות?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áסוגי בגדים (ישיבת בית אל)

îàú הרב נועם דביר מייזלס ùàìä:שלום וברכה. האם סעודת ברית מילה צריכה להיות בשרית ? והאם אפשר לעשות סעודת ברית פרווה או חלבית ?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áברית (ישיבת בית אל)

îàú הרב נועם דביר מייזלס ùàìä:סבי ומשפחתי יוצאי מרוקו נהגו לשחוט כבש להולדת בן או לשמחה אחרת האם יש מקור ? תודה ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרבנות הראשית לישראלùàìä:לגבי ברכת שהחיינו על פרי חדש מובא שמעיקר הדין היה אפשר לברך כאשר רואים את הפרי אלא מברכים רק כאשר אוכלים כי אז שמחים יותר. לגבי אכילת סימנים בראש השנה האם חייבים לאכול או מספיק לראות?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áהסימנים והסעודה (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום, נקרתה בדרכי כתבה על מעשה שהיה בצרפת בתמוז תשפ״ג, בו משפיען רשת ערך ניסוי ושם עצמו בסכנה באמצע הרחוב מול בית קפה מלא אנשים, ואף לא אחד בא לעזור לו, עד שהגיע מנחם מנדעל נרבוני, יהודי חרדי או אורתודוקסי שהיה שם והציל אותו. ידוע לי ש״לא מעלין״ לא מתקיים בזמננו משום איבה (אם הבנתי נכון), אבל במצב הזה, אם מנחם מנדעל לא היה עוזר לו, זה כנראה לא היה גורם לאיבה, שהרי ישבו שם אנשים שהיו יכולים לעזור לו הם! אז איך מנחם מנדעל יכול היה לפעול כך? תודה, עלום שםìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרב רפאל וסרטילùàìä:במסכת עבודה זרה יג ע"ב כתוב: "ואיזהו עיקור נועל דלת בפניה והיא מתה". כיצד מורה הגמרא להרוג בעל חי בצורה כזו למרות שנעבדה בה עבודה זרה? והרי בעל החיים לא אשם? ומה לגבי צער בעלי חיים, האם במצב זה לא מתקים? ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות פרטיות בסוגיות שונות (ישיבת בית אל)

îàú הרב רפאל וסרטילùàìä:שלום הרב, לפי הרמב"ן שיש מצות עשה של ישוב הארץ שנאמר והורשתם את הארץ וישבתם בה. כנראה לכאורה שאין אף אחד שתולה את זה בחלוקת הארץ לשבטים. אבל לכאורה מהמשך הפסוקים נראה שהמצוה זה ירושת הארץ דרך הנחלת הארץ, ואם כן, היה לכאורה מסתבר שמקיימים את המצוה רק כאשר כל אחד יושב במקומו כפי השבט והגורל. האם יש התייחסות לטיעון כזה? תודה רבהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות בתנ"ך (ישיבת בית אל)

îàú הרב עזריה אריאלùàìä:1. מה עדיף לומר סליחות במוצאי מנוחה לפני חצות בשליש הלילה, או לפני הנץ ואחרי עלות השחר? 2. מה שסוף הלילה הוא עת רצון לתפילה וסליחות הוא עד עלות השחר או עד הנץ? אשמח למקורות. 3. האם כל המנהג להקפיד לומר סליחות ראשונות בלילה ובימים שאחרי אומרים גם בבוקר, הוא רק בגלל נוסח הפיוט "בעוד ליל" (כך משמע במטה אפרים)? האם זו סיבה לשבש את היום שלמחרת למי שרגיל לישון מוקדם ובפרט לילדים ונערים?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áסליחות (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום לכבוד הרב, חשבתי לעצמי ביטוח לאומי משלם קצבת הכנסה וכיוצא בזה לאנשים למה התשלום החודשי לביטוח לאומי לא נחשב בחזקת מעשר ? הרי הכסף שאני מפריש להם כל חודש הולך ברובו לאנשים שלא שפר עליהם מזלם אז אפשר להתחשב בחלק של ביטוח לאומי כמעשר ורק להשלים את היתרה ל10 אחוזים ?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áמיסים וחוקי המדינה (ישיבת בית אל)