המלך הורדוס – גדול הבנאים

פורסם: ט' ניסן התשע"ג | | 12:07 ע"י: מערכת בבא קמא
- חדר אירוח מלכותי בהרודיון המשקיף על תיאטרון ונמצא בסמוך לאחוזת הקבר של הורדוס הגדול.
- חדר אירוח מלכותי בהרודיון המשקיף על תיאטרון ונמצא בסמוך לאחוזת הקבר של הורדוס הגדול. צילום: אלי פוזנר, מוזיאון ישראל.
מוזיאון ישראל בירושלים מציג תערוכה מיוחדת המתארת את אחת הדמויות השנויות במחלוקת בהיסטוריה של עם ישראל – המלך הורדוס.

סמנו לכם ביומן ורוצו אל התערוכה שתסתיים בראש חודש חשון. בתערוכה זו מוצגים ממצאים שרואים אור בפעם הראשונה בעולם.

המלך הורדוס נודע במפעלי הבנייה העצומים שלו שדרשו השקעת משאבים עצומה והביאו לשינוי פני הארץ. נוסף על המיזם הידוע ביותר שלו - בניית הר הבית ובית המקדש – בנה הורדוס ארמונות מרהיבים, מצודות, מבני ציבור וערים שלמות המשקפים שילוב של מסורות וחומרי בנייה מקומיים עם טכנולוגיות וסגנונות רומיים. אלה מוצגים בתערוכה באמצעות פריטים ארכיטקטוניים ושחזורים מירושלים, מיריחו, מקיפרוס ומהרודיון.

קברו של הורדוס התגלה בשנת 2007, בתום 40 שנות חיפוש, על ידי הארכאולוג הנודע פרופסור אהוד נצר ז"ל מהאוניברסיטה העברית. הקבר התגלה בהרודיון שבגבול מדבר יהודה באתר נתגלו גם ארמון-מצודה וכן מכלול ובו גנים, בריכות, בתי מרחץ מעוטרים ותאטרון ובו תא מלכותי. בערוב ימיו שינה הורדוס את התכנון הפנימי של המכלול כדי להתאימו לתהלוכת הלוויה שלו ולקבורתו ובנה מאוזוליאום מרהיב הפונה לירושלים. התערוכה במוזיאון מוקדשת לזכרו של פרופ' נצר, שנפל אל מותו בשנת 2010 באתר שבו גילה את התגלית המרעישה.

התערוכה  ערוכה בדומה למסלול ההלוויה של הורדוס שתוכנן בקפידה; החל מחדר הכס המלכותי בארמון החורף שלו ביריחו דרך ירושלים אל אחוזת הקבר שלו בהרודיון. בתערוכה מועלים נושאים מרכזיים ובהם השפעתו של הורדוס על הנוף האדריכלי בארץ ישראל; יחסיו המורכבים בתוך האימפריה הרומית; מותו וקבורתו.

המדריך שלנו בסיור בתערוכה, מר רוני פלד המצויין, הדגיש עד כמה מדהים לראות בתערוכה חפצים שהשתמרו להפליא ומוצגים ששוחזרו ביד אמן על ידי מומחי המוזאון במאמץ שארך שנים. מרגש לקרוא כתובות חקוקות באבן, כתובות מאבנים שנלקחו מבית המקדש ושהעברית החקוקה בהן קריאה גם לאחר 2000 שנה.

אמבטיה מקלציט מערטות (נטיף ענק) ורצפה האופנה הרומית האחרונה אופוס סקטילה -עבודת חיתוך מארמון קיפרוס במצוק ההעתקים מעל יריחו.
אמבטיה מקלציט מערטות (נטיף ענק) ורצפה האופנה הרומית האחרונה אופוס סקטילה -עבודת חיתוך מארמון קיפרוס במצוק ההעתקים מעל יריחו. צילום: אלי פוזנר, מוזיאון ישראל.

מלבד מוצגים ארכאולוגים, מוצגים בתערוכה גם סרטי אנימציה המשלבים צילומי אויר של אתרי הבניה בהם הקים הורדוס את המבנים המפוארים. בסרטים אלו משולבת אנימציה של המבנים כאילו הם קיימים בנוף גם כיום באופן הממחיש באופן מרשים את גדולתו כבונה הארץ.

ביקרנו בתערוכה בלווי ילדים צעירים בגיל גן חובה וכתה ב'. בזמן שסיירנו בין המוצגים המרשימים, הועסקו הילדים בעבודות יצירה באגף הנוער של המוזאון. ניסינו לאחר מכן לסייר גם עם הצעירים במתחם המיצגים של המלך הורדוס ולהפתעתנו, גם ילדים צעירים (ונבונים) התעניינו מאד והתרגשו כשהוסבר להם מה מהות המוצגים.

כותרת יחידה ששרדה מהסטיו המלכותי הלובי דמוי בזיליקה דומה לארכיטקטורת בתי כנסת גדולים אשר בנה הורדוס בבית המקדש השני. לסטיו היו שתי קומות והסנהדרין שכנה בקומה השניה וכן תיירים אחמ יהודים ולא יהודים אשר השקיפו על המתרחש בעזרות ובמזבח.
כותרת יחידה ששרדה מהסטיו המלכותי הלובי דמוי בזיליקה דומה לארכיטקטורת בתי כנסת גדולים אשר בנה הורדוס בבית המקדש השני. לסטיו היו שתי קומות והסנהדרין שכנה בקומה השניה וכן תיירים אחמ יהודים ולא יהודים אשר השקיפו על המתרחש בעזרות ובמזבח. צילום: אלי פוזנר, מוזיאון ישראל.

מי שמחפש בילוי נחמד בימי חול המועד טוב יעשה אם ייקח את צאצאיו למוזאון ישראל. מנסיון, הילדים מתרגשים לראות את האמבטיה של המלך, את חדר האורחים שלו ומתחם הקבר.
לאחר הכרות זו עם הורדוס הבנאי, אפשר ורצוי לראות את בית המקדש והר הבית שנבנו על ידי הורדוס בדגם הבית השני שנמצא בחצר המוזאון.

מומלץ גם לסייר בתערוכת התרבות והאמנות היהודית לראות ולהציג לנוער את ההגדות העתיקות, הגדת הציפורים המפורסמת ואת קערות הסדר בנות מאות שנים. המשפט "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" מקבל כאן משמעות מוחשית.

עדכון 10.4.2013:
לאור העניין הרב שמעוררת התערוכה "הורדוס – מסעו האחרון של מלך יהודה" המוצגת במוזיאון ישראל ולאור בקשות רבות מהארץ ומחו"ל, החליטה הנהלת מוזיאון ישראל להאריך את התערוכה בשלושה חודשים נוספים והיא תינעל במוצאי שבת, ג' שבט תשע"ד, ה-4 בינואר 2014.