מסורינאם לירושלים

פורסם: י"א סיון התש"ע | | 21:17 ע"י: מערכת בבא קמא
בית הכנסת מסורינאם המשוחזר.
בית הכנסת מסורינאם המשוחזר. צילום: מערכת בבא קמא.

מוזיאון ישראל בירושלים משנה את פניו. היום, תשעה שבועות לפני טקס הפתיחה המחודש המתכונן בהשתתפות כבוד נשיא המדינה וראש הממשלה, נחשפה בפעם הראשונה תערוכה מיוחדת המציגה את מבנה בית הכנסת שהובא מסורינאם אשר בדרום אמריקה ושוחזר במלואו.

ארון הקודש המפואר ונברשות הפליז.
ארון הקודש המפואר ונברשות הפליז. צילום: בבא קמא.

ב- 26 ביולי, מספר מר ג'יימס סניידר מנכ"ל המוזיאון, יפתח מוזיאון ישראל המחודש לציבור. המוזיאון עבר שיפוץ מקיף אשר במהלכו הוכפלו שטחי התצוגה ל-20,000 מטר מרובע בלי לשנות את המעטפת המקורית של המוזיאון, תוך שמירה על העיצוב האדריכלי המקורי.
במוזיאון הירושלמי המחודש, יוצגו לציבור מוצגים חדשים. גולת הכותרת היא בית הכנסת "צדק ושלום" שהובא במלואו מסורינאם אשר ביבשת אמריקה הדרומית.
בית-הכנסת נבנה בשנת 1736 בבירת סורינאם, פַּרַמַריבּו, והפסיק לשמש מקום תפילה בשנות ה-90 של המאה ה-20. כדי להציל את תשמישי הקדושה של קהילה יהודית נידחת זאת, פנה מוזיאון ישראל למנהיגיה והציע להם לשחזר ולשמר את בית-הכנסת לטובת הדורות הבאים. תכולת בית-הכנסת, ארון-הקודש, הבמה, רהיטיו ותשמישי הקדושה שבו נארזו ונשלחו למוזיאון ישראל בשנת 1999 וכאן הוא נבנה מחדש בתהליך ממושך ומדוקדק.

קופת צדקה של בית הכנסת. צדקה תציל ממוות.
קופת צדקה של בית הכנסת. צדקה תציל ממוות. צילום: בבא קמא.

קהילת היהודים בסורינם נוסדה באמצע המאה ה-17 על ידי צאצאי היהודים מספרד ומפורטוגל שברחו מאימת האינקוויזיציה להולנד והיגרו לסורינם עם ראשוני המתיישבים מאירופה. "צדק ושלום" הוא בית-כנסת ספרדי-פורטוגלי טיפוסי של "העולם החדש" והוא מן המוקדמים מסוגו שנבנו באזור. תכנונו יונק את השראתו מן ה"אסנוגה", בית-הכנסת הפורטוגלי הגדול באמסטרדם, והוא משלב סגנון אירופי מסורתי עם מאפיינים אדריכליים מקומיים, כגון: המבנה הסימטרי הפשוט, הקירות הלבנים, החלונות הגדולים המאפשרים לאור השמש לחדור מבעדם והרצפה המכוסה חול. נברשות פליז מפוארות מתוצרת הולנד משתלשלות מתקרתו.

התרשמנו במיוחד מרצפת בית הכנסת המכוסה חול ים לבן. לא ברור מדוע בחרו היהודים בסורינאם לצפות את רצפת בית הכנסת בחול. החול המכסה את רצפת בית-הכנסת הוא אפיון מיוחד של בתי-הכנסת הפורטוגליים באיים הקריביים. יש לכך מספר השערות. חלקן מבוססות ארועים הסטוריים כמו הליכת בני ישראל במדבר, וחלקן על בסיס מעשי כמו הצורך בריפוד חול על הרצפה שמא יישמט נר תאורה מן התקרה ובית הכנסת יתלקח. אולי כדי להבליע את רעש נעלי העץ של המהגרים ההולנדים. לנו הזכיר החול את הפסוק "כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם".

מבט מאחורי הבימה של בית הכנסת.
מבט מאחורי הבימה של בית הכנסת. צילום: בבא קמא.

בית הכנסת מסורינם מצטרף אל שדרת בתי הכנסת הכוללים את בית-הכנסת מן המאה ה-16 "קדאבאמבּאגם" ("צד הגדה") מקוצ'ין שבהודו, בית-הכנסת מן המאה ה-18 "ויטוריו ונטו" מצפון איטליה, בית-הכנסת שנבנה בשנת 1735 בעיירה הורב שבדרום גרמניה.

מעניין לראות במקום אחד ארבעה בתי כנסת משלוש יבשות שונות ומעדות שונות, לראות את המאפיינים המיוחדים שלהם, את תשמישי הקדושה הנלווים אליהם וסגנון הבנייה המייחד כל אחד מהם.

התצוגה המחודשת במוזיאון ישראל, מאורגנת כך שניתן ללמוד על חיי הקהילות על פני הציר הגיאוגרפי ועל פני מעגל השנה: שלושת הרגלים, ימי הזכרון וימי ההודאות.

עושר התצוגות ושחזור מדוייק של ארבעה בתי כנסת הופך את מוזיאון ישראל למוזיאון היחיד בעולם בו ניתן לראות ארבעה בתי כנסת שלמים על ריהוטם ותשמישי הקדושה שלהם ולהתרשם מחיי היהודים בגלויות השונות.

פרטים נוספים באתר המוזיאון